אורחות צדיקים

מחבר לא ידוע

אורחות צדיקים

הקדמה

הקדמת המחבר

דע לך, בני, כי האדם נברא בצלם אלהים, ונתן לו הבורא יתברך שכל ודעת להבחין בין טוב לרע ובין ישר לעקום. והמידות הטובות הן יסוד כל עבודת השם, כי בלעדיהן אין התפילה נשמעת ואין התורה מתקיימת. ומי שמידותיו מקולקלות, אף אם ילמד תורה כל ימיו, לא יגיע אל השלמות האמיתית. על כן ראיתי לחבר ספר זה, לבאר דרכי המידות הטובות ולהרחיק מן המידות הרעות.

וכבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה: דרך ארץ קדמה לתורה. ומה היא דרך ארץ? אלו המידות הטובות שהאדם צריך לקנות בנפשו קודם שיעסוק בתורה. כי התורה אינה שורה אלא במי שלבו טהור ומידותיו מתוקנות. ומי שלבו מלא גאווה ושנאה וקנאה, אף על פי שלמד תורה הרבה, אין התורה מאירה בלבו ואינו זוכה להבין סתריה.

וידוע כי כל אדם נולד עם נטיות טבעיות, מהן טובות ומהן רעות. ועל האדם מוטלת החובה לתקן את מידותיו ולהשתדל בכל כוחו להטות את לבו אל הטוב. וכשם שהגנן מטפח את גנו ומשקה אותו ומנכש את העשבים השוטים, כך צריך האדם לטפח את מידותיו הטובות ולעקור את המידות הרעות מלבו. ואל יאמר אדם: כך נולדתי וכך טבעי, ואין ביכולתי לשנות. כי הקדוש ברוך הוא נתן לכל אדם בחירה חופשית, ובידו לבחור בטוב ולמאוס ברע.

ולפיכך סידרתי את הספר הזה בשערים שערים, כל שער עוסק במידה אחת מן המידות. ובכל שער ביארתי את טבע המידה, את תועלתה או נזקה, ואת הדרך לקנותה או להרחיקה. וסידרתי את השערים בזוגות של מידות מנוגדות, כגון גאווה כנגד ענווה, אהבה כנגד שנאה, נדיבות כנגד כילות, כדי שיבין הקורא את ההבדל בין הטוב לבין הרע ויבחר בדרך הישרה.

ואני מבקש מכל הקורא בספר זה שלא יסתפק בקריאה בלבד, אלא ישתדל לקיים את הדברים בפועל. כי אין התועלת בידיעה לבדה, אלא במעשה. ומי שיודע מה הוא הטוב ואינו עושהו, עונשו גדול יותר ממי שאינו יודע כלל. וכבר אמרו חכמים: לא המדרש עיקר אלא המעשה. על כן ילמד אדם את הדברים האלה וישים אותם על לבו, ויתנהג בהם בכל יום ובכל שעה.

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיאיר עינינו בתורתו, ויטע בלבנו אהבתו ויראתו, ויזכנו לתקן את מידותינו ולהלך בדרך הישרה והטובה. ונזכה לעבוד את השם יתברך בלב שלם ובנפש חפצה, ונהיה מן הצדיקים ההולכים באורחות ישרים. אמן כן יהי רצון.