הזכירה היא כוח חשוב ויקר שניתן לאדם, ועל ידו הוא יכול לזכור את הדברים החשובים ולהתנהג על פיהם. וחכמים הזהירו על כמה דברים שצריך האדם לזכור תמיד: זכירת השם יתברך, זכירת יום המיתה, זכירת התורה, וזכירת חסדי הבורא. כי הזכירה היא המפתח לעבודת השם, שהרי מי ששוכח את הבורא ואת חובתו, כיצד יעבדנו?
ודע כי השכחה היא אחד הכלים החזקים של היצר הרע. כי היצר הרע אינו צריך לשכנע את האדם שהחטא מותר, אלא רק גורם לו לשכוח שהוא אסור. כשאדם שוכח את הבורא ואת הדין ואת העונש, הוא עלול להיכשל בחטאים שלא היה נכשל בהם אילו זכר. ולפיכך הזכירה היא הגנה חזקה כנגד היצר הרע.
ומן הדברים החשובים שצריך לזכור הוא יום המיתה. כי כשאדם זוכר שהוא בן תמותה ושיום אחד יעמוד לדין לפני בורא עולם, הוא מתיישר בדרכיו ומתרחק מן החטא. וכבר אמרו חכמים: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.
וכן צריך לזכור את חסדי הבורא שעושה עמנו בכל יום ובכל שעה. כי בכל רגע שהאדם נושם ורואה ושומע ומתהלך, הוא מקבל חסד מאת הבורא. ואם יתבונן בכל החסדים האלה, לבו יתמלא הכרת תודה ואהבה לבורא, ויתעורר לעבדו ולקיים מצוותיו.
וגם זכירת התורה חשובה מאוד. כי האדם לומד ושוכח, ואם אינו חוזר על לימודו, נשכח ממנו הכל. ולכן ציוותה התורה: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם. כלומר, צריך לחזור על דברי התורה תמיד כדי שלא ישכחו.
ומן הדברים שצריך לזכור הם מעשי אבותינו הקדושים, שהלכו בדרך הישרה ועבדו את השם בכל לבם. כי כשזוכר את אברהם ויצחק ויעקב, ואת משה ואהרן ודוד, הוא מתעורר ללכת בדרכיהם ולהתנהג כמותם. וכן זכירת יציאת מצרים ומתן תורה מחזקת את האמונה ואת הקשר עם הבורא.
והדרך לחזק את הזכירה היא על ידי חזרה תמידית על הדברים החשובים. כגון שיאמר בכל בוקר: אני מאמין שהקדוש ברוך הוא בורא ומנהיג את העולם, ושכל מעשי נגד עיניו. ובכל לילה לפני שהולך לישון, יחשוב על מעשיו באותו יום ויבדוק אם זכר את חובתו או שכח.
וכן ראוי שיעשה לעצמו סימנים ותזכורות, כגון שיכתוב פסוקים על קלף ויתלה אותם בביתו, או שיניח ספר מוסר ליד מיטתו כדי שיזכור לקרוא בו. כי הסביבה משפיעה על הזכירה, וכשהאדם מוקף בדברים שמזכירים לו את חובתו, קל לו יותר לזכור.
ולסיכום, הזכירה היא כלי חיוני בעבודת השם. מי שזוכר את הבורא ואת חובתו תמיד, מתנהג כראוי ואינו נכשל בחטא. ויתפלל האדם שיזכה לזכירה תמידית, שלא ישכח את הבורא אף לרגע אחד, ושדברי התורה יהיו חקוקים בלבו לעולם.