אורחות צדיקים

מחבר לא ידוע

אורחות צדיקים

שער כ״ב

שער השקר

השקר הוא מידה מגונה ומתועבת, והוא הפך האמת שהיא חותמו של הקדוש ברוך הוא. כי השקרן מעוות את המציאות ומטעה את הבריות, ובכך הוא מחריב את האמון שבין בני האדם ומשחית את יסודות החברה. וכבר אמרו חכמים: עונשו של בדאי שאפילו כשאומר אמת אין שומעים לו.

ודע כי יש סוגים שונים של שקר. יש שקר ישיר, כגון מי שאומר דבר שלא היה. ויש שקר עקיף, כגון מי שמציג דבר באופן מטעה אף שכל מילה שאומר אמת. ויש שקר של השמטה, כגון מי שמספר חצי אמת ומשמיט את החצי החשוב. וכל אלו שקר הם, ועל כולם עתיד האדם ליתן דין וחשבון.

והשקר גורם נזקים רבים לשוקר עצמו. ראשית, הוא מאבד את אמון הבריות, וכשצריך שיאמינו לו, אין מאמינים. שנית, הוא צריך לזכור את כל שקריו כדי שלא יסתור את עצמו, וזה מטיל עליו נטל כבד. שלישית, הוא מתרחק מן האמת עד שאינו יכול עוד להבחין בין אמת לשקר, ואף את עצמו הוא מרמה.

וכן השקר גורם נזק לנפש. כי הנפש הטהורה סולדת מן השקר, ובכל פעם שהאדם משקר, הוא מטמא את נפשו ומרחיק אותה מן הקדושה. ואמרו חכמים שדוברי שקרים אינם מקבלים פני שכינה, כי השכינה היא אמת, והשקר סותר את מהותה.

ומנזקי השקר בחברה שהוא הורס משפחות וחברויות וקהילות. כי כשאנשים משקרים זה לזה, אין אמון ואין ביטחון, וכל אחד חושד בחברו. וחברה שבנויה על שקר סופה ליפול, כמו בניין שיסודותיו רעועים. ולכן אמרו: מדבר שקר תרחק, שאף מקרבת השקר צריך להתרחק.

ודע כי השקר מתחיל בדברים קטנים ומתפשט לדברים גדולים. מי שמתחיל בשקר קטן, מתרגל לשקר, וסופו ששוקר שקרים גדולים בלי לחוש אשמה. כמו שאמרו: עבירה גוררת עבירה. ולכן צריך להיזהר מכל שקר, אף מהקטן ביותר.

ואולם כבר אמרנו שמותר לשנות מפני השלום. כגון כשאדם שואל מה אמר חברו עליו, ואם יאמר לו את האמת תהיה מחלוקת, מותר לשנות ולומר דברי שבח. וכן מצינו שמותר לשבח את הכלה בפני החתן, אף אם אין הדברים מדויקים לגמרי. אבל כל זה רק במקרים מיוחדים ולשם שלום, ולא כהיתר כללי לשקר.

והדרך להתרחק מן השקר היא שירגיל האדם את עצמו לומר את האמת תמיד, אף כשהאמת אינה נוחה. וכן ירגיל את עצמו לקיים הבטחותיו, שאם אמר שיעשה דבר, יעשהו. כי מי שאינו מקיים הבטחותיו, הרי הוא כשקרן. ואמרו חכמים: אל תרגיל לנדור, שסופך להתרגל לשקר.

ולסיכום, השקר הוא ארס לנפש ולחברה, ועל האדם להתרחק ממנו בכל כוחו. ויזכור שהאמת היא חותמו של הבורא, ומי שדבק באמת דבק בו יתברך. ויתפלל שיזכה להיות מדובר אמת בלבבו, ושלא ייכשל בשקר לעולם.