הצביעות היא מידה רעה ומתועבת, והיא כשאדם מראה עצמו כצדיק וחסיד כלפי חוץ, ובלבו פנימה הוא מלא רשעות וחטא. הצבוע הוא כמו פרי יפה מבחוץ ורקוב מבפנים, שנראה טוב למראית עין אבל תוכו מושחת. וחכמים שנאו את הצביעות יותר מכל מידה רעה אחרת, כי היא כוללת שקר וגאווה וחילול השם.
ודע כי הצבוע גרוע מן הרשע הגלוי. כי הרשע הגלוי, אף על פי שחוטא, לפחות אינו מרמה את הבריות ואינו מעמיד פנים. ואילו הצבוע מרמה את כולם, ומשתמש במעטה הדת כדי להשיג כבוד ותועלת. ואמרו חכמים: אל תהי כאותם שמראים עצמם צדיקים ואינם.
ומסימני הצבוע שהוא מקפיד על דברים חיצוניים ומזניח את הפנימיים. כגון שמתפלל בקול רם ובהתלהבות, אבל אינו מכוון את לבו. או שנותן צדקה ברבים כדי שיראו אותו, אבל אינו נותן בסתר. או שנוהג בענווה בפני הבריות, אבל בביתו הוא גאה ואכזרי. כל אלו סימני צביעות הם.
והצביעות חמורה במיוחד כי היא גורמת לחילול השם. כי כשהבריות מגלות שאדם שנראה צדיק הוא למעשה רשע, הם מזלזלים בכל שומרי התורה ובתורה עצמה. ואומרים: ראו מה עושים הצדיקים האלה, כולם צבועים. ובכך הצבוע גורם נזק לא רק לעצמו אלא לכלל ישראל ולכבוד התורה.
ודע כי הצביעות מתחילה כשאדם עושה דברים טובים שלא לשם שמים. כגון שלומד תורה כדי לקבל כבוד, או שמתפלל כדי שיראוהו, או שעושה חסד כדי שידברו עליו. ומתוך כך הולך ומידרדר, עד שכל עבודת השם שלו נעשית מעטה חיצוני בלי תוכן פנימי.
ומי שרוצה להתרחק מן הצביעות, עליו לבדוק את כוונותיו בכל מעשה שעושה. ישאל את עצמו: האם אני עושה את זה לשם שמים או לשם עצמי? האם הייתי עושה את זה גם אם אף אחד לא היה רואה? כי מבחן הכוונה הוא מה אדם עושה כשאינו נראה, כשאין עיני הבריות עליו.
וכן ראוי שיעדיף אדם לעשות מצוות בסתר על פני מצוות בגלוי. כי המצווה שנעשית בסתר, ודאי שהיא לשם שמים, שהרי אין מי שיראה ויכבד. ואמרו חכמים: גדולה מצווה בסתר יותר ממצווה בגלוי. וזהו מבחן האמת של האדם.
והדרך לתקן את מידת הצביעות היא שיקנה האדם יראת שמים אמיתית. כי מי שירא מהקדוש ברוך הוא באמת, אינו צריך להעמיד פנים, כי יודע שהבורא רואה את פנימיותו ואינו מסתפק בחיצוניות. ומי שעובד את השם מתוך אהבה ויראה אמיתיות, עבודתו כנה ואמיתית ואין בה שמץ של צביעות.
ולסיכום, הצביעות היא רעל שמחדיר שקר לתוך עבודת השם, והיא גורמת נזק גדול לצבוע ולסביבתו. ועל האדם לבדוק את מעשיו ואת כוונותיו תמיד, ולוודא שהפנים והחוץ תואמים. ויתפלל שיזכה לעבוד את השם באמת ובתמימות, בלי כל צביעות ובלי כל רמייה.