אורחות צדיקים

מחבר לא ידוע

אורחות צדיקים

שער ו׳

שער השנאה

השנאה היא מידה רעה ומרה שמחריבה את לבו של האדם ומשחיתה את חייו. כי השונא נושא בלבו ארס ומרירות שמכלים אותו מבפנים, ואף כשהשנאה מכוונת כלפי אחרים, הנזק הגדול ביותר הוא לשונא עצמו. וכבר אמרו חכמים כי שנאת חינם היא שהחריבה את בית המקדש השני ושלחה את ישראל לגלות ארוכה.

ודע כי רוב השנאה בין בני אדם באה מקנאה וממחלוקת. כי כשאדם רואה שחברו מצליח יותר ממנו, או שחברו קיבל כבוד שהוא חושב שמגיע לו, מתמלא לבו שנאה. וכן כשיש מריבה בין שני אנשים על ממון או על כבוד, השנאה גדלה והולכת עד שכל אחד מבקש רעת חברו.

וצריך להבין כי השנאה אינה פוגעת רק בשונא ובנשנא, אלא היא מזיקה לכל הסביבה. כי השנאה גורמת למחלוקת ולפירוד, ומשברת משפחות וקהילות. ומשנכנסה השנאה ללב האדם, קשה מאוד להוציאה. כי היא כאש שאוכלת ומתפשטת ושורפת את כל הטוב שבלב.

ואמנם יש שנאה שהיא מותרת ואף מצווה, והיא שנאת הרע והחטא. כמו שכתוב: יראי ה' שנאו רע. ואין הכוונה לשנוא את החוטא עצמו, אלא לשנוא את החטא ואת המעשה הרע. כי כל אדם מישראל יש בו ניצוץ קדושה, ואף החוטא הגדול ביותר יכול לחזור בתשובה. ולכן שונאים את המעשה ולא את האדם.

והתורה ציוותה: לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא. ומכאן למדנו שאם יש לאדם טענה על חברו, עליו לדבר עמו ולהוכיחו בפניו, ולא לשנוא אותו בלב. כי השנאה בלב היא הגרועה ביותר, שהיא רוקעת וגדלה בחושך ומולידה רעות רבות.

ומדרכי השנאה שהשונא מדבר רעות על שנואו, ומספר לשון הרע ורכילות עליו, ושמח כשבאה עליו צרה, ומצטער כשיש לו הצלחה. וכל אלו מידות מגונות ביותר, שלא רק שהן אסורות מן התורה, אלא הן גם מחריבות את נפשו של העושה אותן.

והדרך להתרפא מן השנאה היא שיעשה האדם חסד עם מי ששונא, ויתפלל עליו וידבר בשבחו. כי כאשר עושה טוב למי שהיה שונאו, השנאה הולכת ונמסה מלבו ובמקומה באה אהבה. וכן אמרו חכמים: אם רעב שונאך האכילהו לחם, כי גחלים אתה חותה על ראשו.

וכן ראוי שיתבונן האדם כמה נזק גורמת השנאה לבריאותו ולשלוות נפשו. כי השונא אינו יכול לישון בשקט ואינו יכול לשמוח באמת, ולבו מלא מרירות תמיד. ואם יחשוב על הנזק שגורם לעצמו, ודאי ירצה להשתחרר מן השנאה ולמלא את לבו באהבה ובשלום.

ולסיכום, השנאה היא רעל לנפש ולגוף, ועל האדם להתרחק ממנה בכל כוחו. ויזכור כי כל ישראל אחים, בני אב אחד ואם אחת, ואין ראוי לשנוא את אחיו. ויתפלל שתסור השנאה מלבו ויתמלא באהבת ישראל ובאהבת כל הבריות, כי זהו רצון הבורא יתברך.