אחר שביארנו את סוגי העוונות וחומרתם, ראוי לנו לבאר את דרכי הכפרה, כיצד מתכפרים העוונות ומה הם האמצעים שנתן לנו הקדוש ברוך הוא להיטהר מחטאינו. ודע כי הכפרה אינה אחידה לכל העוונות, אלא יש חילוקים ביניהם, וכל עוון ועוון יש לו דרך כפרה מיוחדת. ואמרו רבותינו ז"ל (יומא פו, ע"א) "ארבעה חילוקי כפרה הם, ורבי ישמעאל דרשן", ועליהם נרחיב בשער זה.
החלוקה הראשונה: מי שעבר על מצות עשה ושב, אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד. כלומר, מי שביטל מצות עשה, כגון שלא קרא קריאת שמע או שלא הניח תפילין, ושב בתשובה וקיבל על עצמו לקיים מכאן ולהבא, הקדוש ברוך הוא מוחל לו מיד, ואין צריך שום דבר נוסף מלבד התשובה עצמה. ועל זה נאמר (ירמיה ג, כב) "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם", שהתשובה עצמה היא הרפואה.
החלוקה השנייה: מי שעבר על מצות לא תעשה ושב, תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. כלומר, מי שעשה עבירה שיש בה לאו, כגון שאכל דבר אסור או לבש שעטנז, התשובה אינה מספיקה לבדה לכפר, אלא היא תולה ומגינה עליו מן העונש עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר עליו. ועל זה נאמר (ויקרא טז, ל) "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".
החלוקה השלישית: מי שעבר על כריתות ומיתות בית דין ושב, תשובה ויום הכיפורים תולים וייסורים ממרקים. כלומר, מי שעשה עבירות חמורות שעונשם כרת או מיתת בית דין, התשובה ויום הכיפורים אינם מספיקים לכפר עליו לגמרי, אלא צריך גם ייסורים שיבואו עליו לטהרו ולמרק את עוונו. ועל זה נאמר (תהלים פט, לג) "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עוונם". ואף על פי שהייסורים קשים, הם באים מאהבה ולטובתו של האדם, כדי לטהרו.
החלוקה הרביעית: מי שיש בידו חילול השם, אין לו כפרה לא בתשובה ולא ביום הכיפורים ולא בייסורים, אלא כולם תולים ומיתה ממרקת. כלומר, מי שחילל את שם ה' ברבים, עוונו כל כך חמור שכל האמצעים הקודמים אינם מספיקים לכפרו לגמרי, ורק יום המיתה משלים את הכפרה. ועל זה נאמר (ישעיה כב, יד) "אם יכופר העוון הזה לכם עד תמותון". ואף על פי כן, אל יתייאש האדם מן הרחמים, כי התשובה מועילה להקל את העונש ולזכות לעולם הבא.
ודע כי יום הכיפורים הוא יום קדוש ונורא, שבו הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל מעוונותיהם. ואמר הכתוב (ויקרא טז, ל) "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". אך אין יום הכיפורים מכפר אלא למי ששב בתשובה, שנאמר "לפני ה' תטהרו", כלומר: לפני ה', שיודע מחשבות הלב, תטהרו — בתנאי שהתשובה תהיה אמיתית מעומק הלב. ומי שאומר: אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר לו.
ועוד צריך לדעת כי יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו. כי מה שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר. אבל מה שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו ויבקש ממנו מחילה, ויחזיר לו את הגזלה או הנזק שגרם לו. ואמרו רבותינו ז"ל (יומא פה, ע"ב) "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו".
ומן האמצעים לכפרה גם כן: הייסורים, שהם ממרקים את העוון ומטהרים את הנפש. ואמר הכתוב (משלי ג, יא-יב) "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו, כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה". ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות ה, ע"א) "אם רואה אדם שייסורים באים עליו, יפשפש במעשיו". כי הייסורים הם קריאה מאת ה' לשוב בתשובה, והם מסייעים לאדם להיטהר מעוונותיו. ומי שמקבל ייסורים באהבה, שכרו גדול מאד.
ומן האמצעים לכפרה גם כן: הצדקה, שהיא פודה מן המוות ומכפרת על העוונות. ואמר הכתוב (משלי י, ב) "וצדקה תציל ממות". ואמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא י, ע"א) "מה מלח ממתק את הבשר, אף צדקה ממתקת את הדין". כי הצדקה מראה שהאדם מתעלה מעל תאוותיו הגשמיות ונותן מממונו לאחרים, וזו מידה של חסד שהקדוש ברוך הוא מנהיג בה את עולמו, ומידה כנגד מידה, הוא מתנהג עם הנותן בחסד.
ומן האמצעים לכפרה גם כן: לימוד התורה, שהוא מטהר את הנפש ומכפר על העוונות. ואמרו רבותינו ז"ל (מנחות קי, ע"א) "כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה ומנחה וחטאת ואשם". כי בזמן שאין בית המקדש קיים, התורה היא במקום הקרבנות, והיא מכפרת ומטהרת. ואמר הכתוב (משלי טז, ו) "בחסד ואמת יכופר עוון וביראת ה' סור מרע", ודרשו רבותינו ז"ל "חסד" זו גמילות חסדים, "אמת" זו תורה.
ומן האמצעים לכפרה גם כן: הצום, שהוא ממעט את הדם והחלב שעל גבי המזבח. ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות יז, ע"א) "יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח". כי כשם שהקרבנות היו מכפרים בזמן שבית המקדש היה קיים, כך הצום מכפר בזמן הזה, שהאדם מקריב כביכול מגופו ומבשרו לפני הקדוש ברוך הוא. אך הצום צריך להיות מלווה בתשובה ובכוונת הלב, ולא בתענית הגוף לבדה.
ודע כי הקדוש ברוך הוא ברחמיו הגדולים, ברא את התשובה קודם שברא את העולם, כי ידע שבני אדם עתידים לחטוא וצריכים דרך לשוב. ואמרו רבותינו ז"ל (נדרים לט, ע"ב) "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואחד מהם תשובה". וזה מלמדנו שהתשובה היא חלק מתכנית הבריאה, והקדוש ברוך הוא רוצה שנשוב אליו ומצפה לתשובתנו.
ודע כי אף על פי שחילקנו את דרכי הכפרה לארבע חלוקות, מכל מקום רחמי הקדוש ברוך הוא מרובים, ואין לנו לשער עד היכן הם מגיעים. כי פעמים שהקדוש ברוך הוא מוחל וסולח אף על עוונות חמורים, כשהאדם שב בתשובה שלמה מעומק הלב. ואמר הכתוב (ישעיה נה, ח-ט) "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה', כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". ולכן אל יתייאש האדם מן הרחמים לעולם.
ולסיום הספר כולו, נאמר כי דרכי התשובה פתוחים לכל אדם בכל זמן ובכל מקום, ואין דבר העומד בפני התשובה. ומי שרוצה לשוב אל ה' יתברך, ימצא את שערי הרחמים פתוחים לפניו, ויתקבל באהבה ובחמלה. ואמר הכתוב (מלאכי ג, ז) "שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה' צבאות". יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיחזירנו בתשובה שלמה לפניו, ויפתח לנו שערי רחמים ושערי סליחה, ויכתבנו בספר חיים טובים, ונזכה לראות בבניין ירושלים ובגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.