בחר פרק (1-44)
ספר אדם וחוה - פרק י״ד
אדם מנחם את חוה
א׳
וירא אדם את חוה מתגוללת בעפר ובוכה, ויגש אליה וירימה מן הארץ ויאמר: קומי חוה, אל תתייאשי.
ב׳
ויאמר אדם: אל תדברי על מות, כי לא עתה עת למות, ואל תבקשי ממני לשלחך כי לבד מה נעשה.
ג׳
ויאמר: הלא ה׳ אלהים נתנך לי לעזר כנגדי, ואם אשלחך אהיה לבדי, ואם תמותי מה יהיה בי.
ד׳
ויאמר אדם: דעי כי השטן הוא אויבנו ולא אנחנו אויבי עצמנו, אל תקללי את נפשך כי ה׳ בראנו ובידו חיינו.
ה׳
ויאמר: עתה נשוב ונעשה תשובה מחדש, ואל ניתן לשטן לנצחנו, כי אם נתייאש הוא ניצח ואנחנו אבודים.
ו׳
ויאמר אדם: את תשובי לנהר החידקל ואני אשוב לירדן, ונשלים את ימי התשובה עד תומם, ואם יבוא אליך שוב קול כלשהו, אל תשמעי לו.
ז׳
ותאמר חוה: הצדק עמך, אדוני, לא אתייאש ולא אתן לשטן לנצחנו, אשוב ואעמוד במים כאשר אמרת.
ח׳
ויחזק אדם את ליבה ויאמר: ה׳ אלהים רחום הוא ולא יעזבנו לנצח, רק נחזיק בתשובתנו.
ט׳
ויפרדו שוב ויחזרו איש לנהרו, ולב חוה היה חזק יותר מבראשונה.
על הפרק
אדם מנחם את חוה, אומר לה שלא להתייאש, שעדיין לא יכולים למות, ושעליהם להמשיך בתשובה.