בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק נ״ו
חזון צבאות
א׳
ושם ראו עיני צבא מלאכי העונש יוצאים ומחזיקים שוטים ושלשלאות של ברזל ונחושת.
ב׳
ואשאל את מלאך השלום: אל מי הולכים אלה המחזיקים בשוטים?
ג׳
ויאמר אלי: איש אל בחיריו ואל אהוביו, למען יושלכו אל עמק תהום הגיא הגדול.
ד׳
ואז ימלא העמק ההוא גופות המלכים והשליטים, ויתמלא בסוסיהם וברוכביהם.
ה׳
ובימים ההם ייפתח המשפט לפני אדון הרוחות, ובמשפט דינו יכלו.
ו׳
וראיתי בימים ההם כיצד ניתנו למלאכים חבלים ארוכים ונשאו כנפיים ועפו, ויצאו צפונה.
ז׳
ואשאל את המלאך: מדוע נשאו חבלים ויצאו? ויאמר אלי: יצאו למדוד.
ח׳
והפרתים והמדים יעלו וישימו מלחמה על הארץ, ושערי עיר הקודש תיפתחנה לפניהם.
ט׳
ויחנו באדמת הבחירים, ואדמת הבחירים תהיה לפניהם כגורן ודרך.
על הפרק
חנוך חוזה בחזון צבאות הפרתים והמדים הפולשים לארץ ישראל. הצבאות נלחמים זה בזה ונופלים, ואדמת הבחירים בולעת אותם. זהו חזון על מלחמות אחרית הימים.