בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק נ״ז
שיבת הגולים
א׳
ויהי אחרי כן, וראיתי מרכבות רבות בהן רוכבים אנשים, ויבואו על כנפי הרוח ממזרח וממערב עד נגב.
ב׳
וקול מרכבותיהם נשמע, וכאשר עלה ההמון, הכירה הארץ, וכל יושבי תבל שמעו מקצה השמים.
ג׳
ובימים ההם ניתנו מן השמים חבלי מידה לידי המלאכים, ויקחו כנפיים ויעופו צפונה.
ד׳
ואשאל את המלאך לאמור: מדוע לקחו אלה חבלים ויצאו? ויאמר אלי: יצאו למדוד.
ה׳
והמידות ההן ינתנו לצדיקים, ויחזקו את אמונת הצדק בשם אדון הרוחות מעולם ועד עולם.
ו׳
והבחירים יחלו לשכון עם הבחיר, ואלה הן המידות הניתנות לאמונה ולחיזוק הצדקה.
ז׳
והמידות ההן יגלו את כל הנסתרות בעומק הארץ, ואלה אשר אבדו במדבר ובולעו בים ונטרפו בחיות, ישובו ויבטחו ביום הבחיר.
ח׳
כי איש לא יאבד לפני אדון הרוחות, ואיש לא יוכל לאבוד.
על הפרק
הפרק מתאר את חזון שיבת הגולים. מרכבות רבות באות מן המזרח ומן המערב נושאות את בני ישראל, והרוח נושאת אותם כעלים בסערה אל ארץ הקודש.