בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק פ״ג
חלום המבול
א׳
ועתה בני מתושלח, אראה לך את כל החזיונות אשר חזיתי, ואספר לך אותם לפניך.
ב׳
שני חזיונות חזיתי לפני שנשאתי אישה, ושניהם שונים זה מזה.
ג׳
הראשון חזיתי כאשר למדתי לכתוב, והשני לפני שנשאתי את אמך, וחזיתי חזון נורא.
ד׳
ובחלומי ראיתי כאילו השמים נזרקו ונפלו על הארץ, והארץ נבלעה בתהום גדול.
ה׳
והרים הוצבו על הרים, והגבעות שקעו ועצים גדולים נעקרו משורשיהם ונפלו ונבלעו בתהום.
ו׳
ונפל דבר על פי, ואצעק ואומר: נבלעה הארץ, נחרבה הארץ!
ז׳
ויעירני מתושלח אבי, כי שכבתי אצלו, ואספר לו את כל אשר ראיתי, ואומר לו: משפט נורא בא על הארץ.
ח׳
ויאמר לי מהללאל אבי אבי: עשה רצונו של ה' אלהי הרוחות, כי חזונך אמת הוא.
ט׳
ואז ידעתי כי חורבן גדול יבוא על הארץ, ותיבלע הארץ בתהום.
י׳
ואתפלל ואבקש שלא תיהרס הארץ לגמרי, ושישאר שריד וזרע לבני האדם.
על הפרק
פרק זה מתאר את חלומו הראשון של חנוך, בו ראה את השמים נופלים והארץ נבלעת, חזון על המבול הגדול.