בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק פ״ד
תפילת חנוך
א׳
ואשא את ידי בצדק ואברך את הקדוש הגדול, ואדבר ברוח פי ובלשון בשר אשר עשה אלהים לבני האדם.
ב׳
ואומר: ברוך אתה ה' מלך גדול ואדיר בגדולתך, אדון כל הבריאה, מלך המלכים ואלהי כל העולם.
ג׳
ממשלתך ומלכותך וגדולתך קיימות לעד ולנצח נצחים, וכל השמים כיסאך לעולם והארץ כל הדום רגליך.
ד׳
כי אתה עשית הכל ואתה מושל בכל, ואין דבר קשה לך ואין חכמה נסתרת ממך.
ה׳
ולא סרת מכסא כבודך ואין דבר נעלם ממך, הכל ראית וידעת.
ו׳
ועתה מלאכי שמיך חוטאים, ועל בשר בני האדם ינוח זעמך עד יום הדין הגדול.
ז׳
ועתה אלהים ואדון ומלך גדול, אני מבקש ומתחנן לפניך: קיים את זרע האדם על הארץ.
ח׳
ואל תשמיד את כל הבשר אשר הכעיסך, ואל תחריב את כל הארץ לעולמי עד.
ט׳
השאר שריד ופליט למען בניך, ואל תמסור את כל הארץ לחורבן.
י׳
שמע תפילתי אדוני, וקיים זרע צדק על הארץ, ומלא את פניה בברכה ובחיים לעד.
על הפרק
פרק זה מתאר את תפילתו של חנוך לפני ה', בה הוא מבקש שלא ישמיד את כל הבשר מעל פני האדמה.