יסוד כל חכמת הקבלה ועיקר כל מאמרי הזוהר הוא עניין עשר הספירות. ודע כי הספירות אינן עצמות נפרדות חס ושלום, אלא הן מידות ההנהגה שבהן הבורא יתברך מנהיג את עולמו. כשם שהמלך מנהיג את מדינתו במידות שונות – חסד ודין, רחמים ומשפט – כך הבורא, כביכול, מנהיג את עולמו בעשר מידות אלו שנקראו ספירות.
וסדר הספירות הוא כך: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ושלוש הראשונות – כתר, חכמה ובינה – הן בחינת "מוחין", דהיינו שכליות עליונות, והן שורש כל ההנהגה. ושש האמצעיות – מחסד עד יסוד – הן בחינת "גוף", דהיינו מידות ההנהגה הפעילה. והמלכות היא הספירה האחרונה, המקבלת מכולן ומעבירה את ההשפעה לעולמות התחתונים.
ודע כי הספירות מסודרות בשלושה קווים: קו ימין – חסד, נצח, חכמה; קו שמאל – גבורה, הוד, בינה; קו אמצע – תפארת, יסוד, כתר. והמלכות מקבלת מכל שלושת הקווים. ויחס זה של שלושת הקווים הוא יסוד גדול בהבנת הזוהר, כי כל מקום שנאמר "ימינא ושמאלא ואמצעיתא", הכוונה לשלושת הקווים האלה.
והנה הספירות פועלות זו עם זו בהשפעה הדדית: החסד רוצה להשפיע בלי גבול, והגבורה רוצה לצמצם ולהגביל, והתפארת ממזגת ביניהן ומכריעה. וזהו סוד ההנהגה השלמה – שאינה חסד בלבד ולא דין בלבד, אלא מיזוג של שניהם כפי הצורך, ותפארת היא המכריעה.
ובזוהר הקדוש, כל ספירה נקראת בכינויים רבים. הכתר נקרא "רעוא דכל רעוין" ו"עתיקא קדישא". החכמה נקראת "אבא" ו"ריש חכמתא". הבינה נקראת "אמא" ו"תשובה" ו"עלמא דאתי". החסד נקרא "ימינא" ו"אברהם". הגבורה נקראת "שמאלא" ו"יצחק". התפארת נקראת "גופא" ו"יעקב" ו"קודשא בריך הוא". הנצח וההוד נקראים "תרין שוקין" ו"נביאים". היסוד נקרא "צדיק" ו"ברית". והמלכות נקראת "שכינתא" ו"כלה" ו"כנסת ישראל".
ודע כי האבות – אברהם, יצחק ויעקב – מכוונים בזוהר כנגד חסד, גבורה ותפארת. וכל סיפורי התורה על האבות מתפרשים בזוהר כתיאור פעולות הספירות הללו. אברהם שהלך לארץ ישראל – זו התפשטות החסד; יצחק שנעקד – זו פעולת הדין; יעקב שלקח את הבכורה – זו הכרעת התפארת.
וכלל גדול הוא שבכל מקום שהזוהר מדבר על "עליונים ותחתונים" או על "עילא ותתא", הכוונה ליחס שבין ספירות עליונות לספירות תחתונות. הספירות העליונות משפיעות והתחתונות מקבלות, ויחס זה חוזר ונשנה בכל מדרגות ההשתלשלות.
ועוד יש לדעת כי כל ספירה כלולה מעשר ספירות בתוכה, כך שיש מאה פרטים בתוך העשר. ולפעמים הזוהר מדבר על חסד שבחסד, או גבורה שבחסד, וכיוצא בזה. וזה מבאר כיצד כל ספירה אינה פשוטה אלא מורכבת, ויש בה בחינות רבות.
והנה הספירות עצמן אינן משתנות לעולם, כי הן מידות קבועות של ההנהגה. אך האופן שבו הן מתגלות משתנה לפי מעשי בני האדם ולפי הזמנים. כשישראל עושים רצונו של מקום, הספירות מאירות בשלמות והחסד גובר. וכשאינם עושים רצונו, הדין מתעורר והאורות מצטמצמים.
נמצינו למדים כי עשר הספירות הן המפתח הראשון והעיקרי להבנת הזוהר. כל מאמר ומאמר בזוהר עוסק בתנועות הספירות, ביחסים ביניהן, בהשפעותיהן זו על זו ועל העולמות התחתונים. ומי שמבין את מערכת הספירות על בוריה, הרי הוא מחזיק בידו את המפתח הראשי לכל חדרי הזוהר הקדוש.