מן העניינים המרכזיים ביותר בזוהר הקדוש הוא עניין הזווגים העליונים, דהיינו ההתחברות והאיחוד שבין הפרצופים. ודע כי כל "זווג" שנזכר בזוהר אינו עניין גשמי חס ושלום, אלא הוא תיאור של השפעה שלמה הנמשכת מפרצוף עליון לפרצוף תחתון, באופן שנוצרת מכך בריאה חדשה או הנהגה חדשה.
הזווג העיקרי שעליו סובב רוב הזוהר הוא זווג זעיר אנפין ונוקבא, שהוא זווג "קודשא בריך הוא ושכינתיה". כשזעיר אנפין ונוקבא מתחברים – דהיינו כשההנהגה העליונה מתחברת עם הכלי המקבל – אז השפע יורד לעולם, והשכינה שורה בישראל, ויש שלום וברכה בעולם.
ודע כי הזווג אינו דבר קבוע ומתמיד, אלא תלוי במעשי בני האדם. כשישראל עושים רצונו של מקום ומקיימים תורה ומצוות, הם גורמים לזווג העליון להתקיים. וכשאינם עושים רצונו, הזווג מתבטל והשכינה מסתלקת, וזהו סוד הגלות – פירוד בין קודשא בריך הוא לשכינתיה.
ויש סוגים שונים של זווגים: זווג אבא ואמא – חכמה ובינה – הוא זווג תמידי שאינו נפסק לעולם, כי ההשפעה השכלית העליונה אינה נפסקת. זווג זעיר אנפין ונוקבא הוא זווג שתלוי בזמנים ובמעשים, והוא מתחדש בכל שבת ובכל יום טוב. ויש זווגים מיוחדים שמתקיימים בזמנים מיוחדים, כמו בחצות הלילה ובשעת קריאת שמע.
ובזוהר הקדוש, כשנאמר "כד אתחברת מטרוניתא במלכא" – כשהגבירה התחברה עם המלך – הכוונה לזווג מלכות ותפארת. וכשנאמר "חדוה דמלכא ומטרוניתא" – שמחת המלך והגבירה – הכוונה לשלמות ההשפעה שנוצרת מן הזווג הזה.
וכלל גדול הוא שכל זווג צריך הכנה, הנקראת בזוהר "אתערותא דלתתא" – התעוררות מלמטה. כלומר, הזווג העליון אינו מתקיים מעצמו, אלא צריך שיבוא עוררות מלמטה – מתפילות ומעשים טובים של בני האדם – כדי לעורר את הזווג למעלה. וזהו סוד כוח התפילה – שהיא מעוררת את הזווג העליון ומושכת שפע לעולם.
ודע כי מן הזווגים נולדות נשמות. כל נשמה של אדם מישראל נולדה מזווג עליון של זעיר אנפין ונוקבא, וזהו פירוש "בנים אתם לה' אלהיכם" – שהנשמות הן ממש תולדות הזווג העליון. ועל כן כל נשמה נושאת בתוכה ניצוץ מן האור העליון, וכשהיא מקיימת תורה ומצוות היא מחזירה את הניצוץ הזה לשורשו.
ויש לדעת שהזווג העליון מתקיים בשלמות רק כאשר כל הפרצופים מסודרים כראוי – דהיינו כשאבא ואמא משפיעים לזעיר אנפין "מוחין" שלמים, וזעיר אנפין גדל ומגיע למדרגת "גדלות", ואז הוא מסוגל להזדווג עם הנוקבא בשלמות. וכל עבודת התפילה, לפי הזוהר, היא לסדר את הפרצופים ולהביאם למצב של שלמות.
ובזוהר מצינו שבליל שבת מתקיים זווג עליון מיוחד, ועל כן שבת היא יום של שמחה ותענוג ושלום. וכן בכל מועד ומועד יש זווג מיוחד המתאים לאותו זמן. וזהו הסוד שמאחורי כל סדרי התפילות והמועדים – שכל אחד מהם מכוון לעורר זווג מסוים ולהמשיך שפע מסוים לעולם.
נמצא כי עניין הזווגים העליונים הוא לב ליבו של הזוהר, ורוב מאמריו עוסקים בזה בדרך ישירה או עקיפה. כי כל תכלית ההנהגה האלוהית, לפי הזוהר, היא להגיע לאחדות שלמה – שכל הפרצופים יתחברו יחד, שהאור ימלא את הכלים, ושהשפע ירד לכל העולמות. וזהו סוד "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" – אחדות שלמה של כל מערכת ההנהגה.