בזוהר הקדוש מרבה לדבר על נשמות ומלאכים, ויש לדעת את הכללים שלפיהם הוא מתייחס לעניינים אלה. דע כי הנשמות והמלאכים הם תוצרי ההנהגה האלוהית – הנשמות נולדות מן הזווגים העליונים, והמלאכים נבראים מן הפעולות שהספירות עושות. ושניהם ממלאים תפקידים חיוניים בסדר ההנהגה.
הנשמה, לפי הזוהר, מורכבת מחמש מדרגות: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. נפש היא המדרגה הבסיסית שכל אדם מקבל בלידתו, והיא קשורה למלכות. רוח היא מדרגה גבוהה יותר הקשורה לתפארת, והאדם זוכה לה כשמתחיל לעסוק בתורה ובמצוות. נשמה היא מדרגה עליונה הקשורה לבינה, ונמשכת למי שמשיג את סודות התורה.
חיה ויחידה הן מדרגות עליונות ביותר הקשורות לחכמה ולכתר, ואין זוכים להן אלא יחידי סגולה. הזוהר מבאר שמדרגות אלו אינן ניתנות בבת אחת, אלא האדם עולה בהן שלב אחר שלב לפי עבודתו ומעשיו. וכל מדרגה שהאדם משיג מחברת אותו ליותר אור עליון.
ודע כי כל נשמה יש לה שורש בספירות העליונות. יש נשמות שמשורשות בחסד, ויש בגבורה, ויש בתפארת, וכן בכל הספירות. ושורש הנשמה קובע את אופייה של אותה נשמה ואת תפקידה בעולם. נשמה ששורשה בחסד נוטה לחסד ולגמילות חסדים, ונשמה ששורשה בגבורה נוטה ליראה ולדין.
ובזוהר נאמר שהנשמות יורדות לעולם הזה בשליחות – כל נשמה יורדת כדי לתקן תיקון מסוים, ולהשלים את חלקה בתיקון הכללי. וכשהנשמה מסיימת את תיקונה, היא עולה חזרה לשורשה ומתחברת עם האור העליון. ואם לא סיימה את תיקונה, היא חוזרת בגלגול כדי להשלים את מה שחסר.
ואשר למלאכים – דע כי המלאכים הם כוחות רוחניים שנבראים מפעולות הספירות. כל פעולה שספירה עושה יוצרת מלאך, דהיינו כוח רוחני הממלא את אותה פעולה. וכך אמרו בזוהר: "בכל יומא ויומא מתחדשין מלאכין" – בכל יום ויום מתחדשים מלאכים – כי ההנהגה האלוהית פועלת תמיד ויוצרת כוחות חדשים.
ויש ארבעה מלאכים עיקריים הנזכרים בזוהר: מיכאל כנגד חסד – שר של ימין ושל רחמים; גבריאל כנגד גבורה – שר של שמאל ושל דין; רפאל כנגד תפארת – שר של רפואה ושל ריפוי, המכריע בין חסד לדין; ואוריאל כנגד מלכות – שר של אור, המאיר את ההנהגה בעולם התחתון.
ודע כי יש הבדל מהותי בין נשמות למלאכים: המלאכים הם כוחות קבועים שאין להם בחירה חופשית – הם עושים את שליחותם ותו לא. אך הנשמות הן בעלות בחירה, ויכולות לעלות או לרדת לפי מעשיהן. ועל כן מעלת הנשמה גבוהה ממעלת המלאך, כי הנשמה יכולה להגיע למדרגות שאין המלאך יכול להגיע אליהן.
ובזוהר הקדוש, כשנאמר "נשמתין קדישין" – נשמות קדושות – הכוונה לניצוצות האור שירדו מן הזווג העליון ומתלבשים בגופות בני אדם. וכשנאמר "מלאכין עלאין" – מלאכים עליונים – הכוונה לכוחות ההנהגה הפועלים בעולמות הרוחניים. ויש לדעת שהנשמות יכולות לפגוש מלאכים בחלום, בהתבודדות, ובעיקר בעת עליית הנשמה בלילה.
ונמצא כי הנשמות והמלאכים הם חלק בלתי נפרד ממערכת ההנהגה שמתארת הזוהר. הנשמות הן התכלית – כי לשמן נברא העולם, כדי שייתקנו ויעלו חזרה לשורשן. והמלאכים הם הכלים – כוחות ההנהגה שבאמצעותם הבורא מנהיג את עולמו. ושניהם יחד מרכיבים את התמונה השלמה של ההנהגה האלוהית כפי שמתארה הזוהר הקדוש.