בשער זה נבאר את כללי ההנהגה האלוקית, כלומר את העקרונות היסודיים שעל פיהם מנהיג הקדוש ברוך הוא את עולמו. וכבר רמזנו בשערים הקודמים שההנהגה נעשית על ידי הספירות, אך כאן נבאר את הכללים הגדולים שלפיהם פועלות הספירות ומנהיגות את העולם.
כלל ראשון: אין הנהגה בלא ייחוד — כלומר כל פעולה של הנהגה אלוקית מצריכה ייחוד בין הספירות, שיתחברו זו עם זו בחיבור נכון. כשהספירות מיוחדות ומחוברות, השפע זורם בשלמות והעולם מתנהג כראוי. וכשיש פירוד בין הספירות — השפע נחסם ובאים צרות ויסורים לעולם.
כלל שני: ההנהגה תלויה במעשי התחתונים — כמו שביארנו, האדם בכוח מעשיו משפיע על סדר ההנהגה. מעשים טובים מעוררים חסד, מעשים רעים מעוררים דין. וזהו שאמרו חכמים "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" — כלומר, סדר ההנהגה הכללי בידי שמים, אך האדם בבחירתו קובע איזו מידה תתגבר.
כלל שלישי: מידה כנגד מידה — הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו במידה כנגד מידה. מי שנוהג בחסד — מתנהגים עמו בחסד; מי שנוהג בדין — מתנהגים עמו בדין. וזהו עיקר גדול בהשגחה האלוקית, שכל מה שבא על האדם הוא תוצאה של מעשיו, ואין דבר מקרי בעולם.
כלל רביעי: ההנהגה היא בדרך כלל ופרט — יש הנהגה כללית לעולם כולו ויש הנהגה פרטית לכל אדם ואדם. ההנהגה הכללית נקבעת על ידי מעשי הציבור, וההנהגה הפרטית נקבעת על ידי מעשי היחיד. ולפעמים הנהגת היחיד שונה מהנהגת הכלל, כגון צדיק בדור רשע שהנהגתו הפרטית היא חסד אף שהנהגת הדור היא דין.
כלל חמישי: יש הנהגה גלויה והנהגה נסתרת — ההנהגה הגלויה היא מה שנראה לעין ומובן לשכל, וההנהגה הנסתרת היא מה שנעלם מעין האדם. ולפעמים מה שנראה כרע הוא באמת טוב בהנהגה הנסתרת, וזהו סוד "גם זו לטובה" — שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא, הכל לטובה.
כלל שישי: ההנהגה היא לתכלית התיקון — כל מה שמנהיג הקדוש ברוך הוא את עולמו, הכל לתכלית אחת — תיקון העולם והבאתו לשלמות. גם הדין וגם החסד, גם הצרות וגם הישועות — הכל מכוון לתכלית הגאולה השלמה שבה יתגלה כבוד ה' בעולם.
ונמצא שששת כללים אלו הם היסוד להבנת כל ההנהגה האלוקית, ומי שידע אותם היטב יוכל להבין את כל מה שקורה בעולם ולראות את יד ה' בכל דבר, ויעבוד את בוראו מתוך אמונה שלמה ודבקות ברצונו יתברך.