פרדס רימונים

בשער זה נבאר את סוד ניצוצות הקדושה, שהם חלקיקי אור אלוקי שנפלו לתוך הקליפות בעת שבירת הכלים, ותפקידו של האדם הוא להעלות אותם ולהחזירם למקומם. וזהו אחד מן היסודות החשובים ביותר בכל חכמת הקבלה, כי הוא מבאר את תכלית בריאת האדם ואת משמעות קיום המצוות.

וביאור הדבר: בתחילת הבריאה, כשנאצלו הספירות בעולם התוהו, לא יכלו הכלים להכיל את האור הגדול ונשברו. ובשעת השבירה נפלו ניצוצות של אור קדוש לתוך הקליפות, והתערבו הטוב והרע, הקדושה והטומאה. ותכלית כל הבריאה היא לברר את הניצוצות מתוך הקליפות ולהעלותם לקדושה.

והניצוצות נמצאים בכל מקום — בדומם, בצומח, בחי ובמדבר. בכל מאכל שאדם אוכל יש ניצוצות קדושה, ועל ידי שמברך עליו ואוכלו בקדושה, הוא מעלה את הניצוצות שבו. בכל חפץ שמשתמש בו לצורך מצוה, הוא מעלה את הניצוצות שבאותו חפץ. וכן בכל מפגש עם אדם אחר — יש ניצוצות שקשורים לאותו מפגש וצריכים להתברר.

ודע כי כל אדם יש לו ניצוצות מיוחדים שהוא צריך לתקן, ואלו הם הניצוצות שקשורים לשורש נשמתו. ועל כן ההשגחה האלוקית מזמנת לכל אדם את המצבים והמפגשים שבהם יוכל לברר את הניצוצות השייכים לו. וזהו סוד מה שאמרו חכמים "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" — כי כל אדם יש לו תפקיד ייחודי בבירור הניצוצות.

ודע כי יש רפ"ח ניצוצות עיקריים שנפלו בשבירת הכלים, כנגד מספר רפ"ח (288), שהוא סוד עמוק. ורפ"ח ניצוצות אלו מתחלקים בין כל הנשמות של ישראל, וכל נשמה מבררת את חלקה. וכשיתבררו כל הניצוצות — תבוא הגאולה השלמה, כי כל הטוב יחזור למקומו ולא יישאר שום ניצוץ קדושה בתוך הקליפה.

ועניין בירור הניצוצות נעשה בכמה דרכים: על ידי תורה — שכשלומד תורה מברר ניצוצות שבעולם הרוח; על ידי תפילה — שכשמתפלל מעלה ניצוצות מן התחתונים לעליונים; על ידי מצוות — שכל מצוה מבררת ניצוצות מתוך הדבר הגשמי שבו נעשית המצוה; ועל ידי תשובה — שמחזירה ניצוצות שנפלו על ידי חטאים.

ויש קשר בין הניצוצות לגלות ולגאולה: גלות ישראל בין האומות היא בסוד בירור הניצוצות שנפלו לבין האומות. ישראל גולים למקומות שונים כדי לברר את הניצוצות שנמצאים שם, וכשמסתיים הבירור באותו מקום — הם יוצאים ממנו. וכשיתבררו כל הניצוצות מכל המקומות — תבוא הגאולה.

ונמצא שסוד הניצוצות הוא סוד התכלית של כל הבריאה, ועל ידי הבנתו יבין האדם שכל מעשיו — אפילו הפשוטים והיומיומיים — יש להם משמעות עליונה ותפקיד בתיקון העולם, ואין שום מעשה שאינו חשוב בעיני ה'.