עשרים ושתיים אותיות יסוד — שלוש אמות, שבע כפולות, ושתים עשרה פשוטות, כמו שנתבאר בספר יצירה. והאותיות הן כלים רוחניים שבהם ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, כי "בדבר ה' שמים נעשו" — כלומר באותיות הדיבור ובצירופיהן נתהוו כל הנמצאים. והאותיות הן לא סתם סימנים לכתיבה אלא הן כוחות רוחניים עליונים, וכל אות ואות מגלה בחינה מסוימת בהנהגה האלוקית.
והנה שלוש אותיות אמות — אל"ף, מ"ם, שי"ן — הן כנגד שלוש יסודות: אויר, מים ואש. אל"ף כנגד האויר, שהוא יסוד הרוח והנשימה; מ"ם כנגד המים, שהם יסוד החסד והשפע; ושי"ן כנגד האש, שהיא יסוד הגבורה והדין. ושלושה יסודות אלו מכוונים כנגד שלוש הספירות הראשונות — כתר, חכמה ובינה — שמהן נאצלו כל שאר הספירות.
ושבע אותיות כפולות — בי"ת, גימ"ל, דל"ת, כ"ף, פ"ה, רי"ש, תי"ו — הן כנגד שבעה ימי השבוע, שבעה כוכבי לכת, ושבעה שערים בנפש האדם. נקראו "כפולות" מפני שיש להן שני מבטאים — קשה ורפה — ורומזות לשני כוחות: דין וחסד, טוב ורע, חיים ומוות. וכנגדן שבע ספירות תחתונות מחסד עד מלכות.
ושתים עשרה אותיות פשוטות — ה"א, וי"ו, זי"ן, חי"ת, טי"ת, יו"ד, למ"ד, נו"ן, סמ"ך, עי"ן, צד"י, קו"ף — הן כנגד שנים עשר חודשי השנה, שנים עשר מזלות, ושנים עשר גבולי אלכסון. ואף על פי שהספירות אינן אלא עשר, יש בהן שנים עשר צירופים של שלוש ספירות מחסד גבורה ותפארת, וכנגדן שתים עשרה האותיות הפשוטות.
ועניין עמוק יש בצירוף האותיות, כי על ידי צירופים שונים של האותיות נוצרים שמות קודש ומילות כוח שפועלים בעולמות העליונים. וכל צירוף מגלה אור חדש ובחינה חדשה, עד שאין קץ לצירופים ואין גבול לאורות הנגלים על ידיהם. וזהו שאמרו בספר יצירה "שתי אבנים בונות שני בתים, שלוש אבנים בונות ששה בתים" וכן הלאה, עד שמגיעים למספרים שאין להם שיעור.
ודע כי כל אות ואות יש לה צורה מיוחדת, וצורתה רומזת לעניינה הרוחני. האל"ף — צורתה כאדם המרים ידיו למעלה ורגליו למטה, רומזת לקשר שבין העולמות העליונים לתחתונים. הבי"ת — צורתה כבית פתוח מצד אחד, רומזת לבריאה שיש לה תחילה אך אין לה סוף. וכן כל אות ואות — צורתה מגלה את סודה.
ויש עוד סוד גדול באותיות, והוא שכל אות יש לה מילוי — כלומר, כששמה נכתב באותיות. כגון אל"ף: אלף למד פא. וכל מילוי ומילוי מגלה רובד נוסף של משמעות, עד שיש מילוי ראשון, מילוי שני ומילוי שלישי, וכל רובד מתאים לעולם אחר מארבעת העולמות — אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.
ונמצא שהאותיות הן כלי ראשון ביד הבורא יתברך ליצירת עולמו, ועל ידי הבנתן השלמה יזכה האדם להבין כיצד נתהוו כל הנמצאים, וכיצד הכוח האלוקי מתלבש בצורות שונות ומגוונות, כי אין לך דבר בעולם שאין בו אותיות קדושות המחיות אותו ומקיימות את מציאותו בכל רגע ורגע.