בשער זה נבאר את סוד הכרובים שהיו על ארון הברית בקודש הקדשים, כי הכרובים אינם פסלים סתמיים אלא הם ביטוי גשמי לסוד עמוק של חיבור הספירות העליונות. ואף על פי שנאמר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" — הכרובים נעשו על פי ציווי ה' כי הם מגלים את סוד הייחוד והדבקות.
והנה שני הכרובים הם כנגד שתי ספירות: האחד כנגד התפארת (הקדוש ברוך הוא) והשני כנגד המלכות (השכינה). ופניהם איש אל אחיו — רומז לייחוד השלם שבין הקדוש ברוך הוא לשכינתו. וכנפיהם פרושות למעלה — רומז שהייחוד שלהם מושך שפע מן העליונים.
ודע כי אמרו חכמים שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום, פני הכרובים היו זה כלפי זה, ובזמן שאין עושים רצונו, פניהם כלפי הבית. ובסוד הקבלה הפירוש הוא: כשישראל עושים רצונו — יש ייחוד בין תפארת למלכות והשפע זורם; וכשאינם עושים — יש פירוד בין הספירות והשפע נחסם.
ויש סוד עמוק בצורת הכרובים: אמרו שפניהם כפני תינוקות — ולמה? כי התינוק הוא בטהרתו ובתמימותו, ואין בו חטא ופגם. וכך הייחוד העליון צריך להיות בטהרה ובתמימות, בלא שום פגם ועיכוב. ועוד — שהתינוק מקבל הכל מהוריו ותלוי בהם, וכך המלכות מקבלת הכל מן התפארת.
ודע כי מבין שני הכרובים היה יוצא קול ה' מדבר עם משה, כנאמר "ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים". ובסוד הדבר — כשהייחוד שלם בין תפארת למלכות, יוצא מביניהם שפע של נבואה ודיבור אלוקי. ומשנפגם הייחוד — בטלה הנבואה ואין קול יוצא מבין הכרובים.
ויש קשר בין הכרובים לכרובים שבגן עדן, שנאמר "וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת". כרובים אלו שומרים את דרך עץ החיים ומונעים מן האדם החוטא להיכנס. ובסוד הקבלה — כרובי גן עדן הם כוחות הדין השומרים על הקדושה ומונעים מן הטומאה להתקרב.
ודע כי ארון הברית עם הכרובים הוא סמל למציאות השלמה שבה הקדוש ברוך הוא שוכן בתוך עמו. הארון — כנגד היסוד שהוא "ארון הברית"; הכפורת — כנגד הבינה שהיא מקור הרחמים; הלוחות שבתוך הארון — כנגד התורה שהיא סוד החכמה; והכרובים — כנגד ייחוד תפארת ומלכות.
ונמצא שסוד הכרובים הוא סוד הייחוד המתגלה בעולם הגשמי, ועל ידי הבנתו מבין האדם כיצד הקדוש ברוך הוא שוכן בתוך עמו ישראל, וכיצד כל עבודת בית המקדש מכוונת לפעול ייחוד בעולמות העליונים.