שער זה הוא מן היסודות החשובים ביותר בחכמת הקבלה, כי בו נבאר את ההבדל שבין העצמות לכלים בספירות העליונות. והעניין הוא כך: כל ספירה מורכבת משני חלקים — אור וכלי. האור הוא העצמות, השפע האלוקי הפשוט שאין בו שום הגבלה ותפיסה. והכלי הוא הצורה המיוחדת שבה מתלבש האור ומתגלה, והוא הנותן לספירה את אופייה המיוחד ושמה הפרטי.
ולהמשיל את הדבר: כשם שהמים עצמם הם חומר אחד פשוט, אלא שכשנותנים אותם בכלי עגול הם נעשים עגולים וכשנותנים אותם בכלי מרובע הם נעשים מרובעים — כך האור האלוקי הוא אחד פשוט, אלא שכשמתלבש בכלי החסד הוא נעשה חסד וכשמתלבש בכלי הגבורה הוא נעשה גבורה. ונמצא שכל ההבדל שבין ספירה לספירה אינו באור עצמו אלא בכלי המקבל אותו.
והנה נחלקו המקובלים הראשונים בשאלה גדולה: האם הכלים הם דבר נוסף על האור או שהם עצמם מדרגה של אור? יש אומרים שהכלים הם עצמם אור שנתעבה והתגשם, כאשר האור בירידתו מן האין סוף נתצמצם והתגבש ונעשה כלי לאור העליון ממנו. ויש אומרים שהכלים הם בחינה נפרדת שנבראה מכוח הרצון האלוקי לקבל ולהכיל את האור.
ואנו מכריעים ואומרים שיש אמת בשני הדברים: מצד אחד הכלים הם ממהות האור עצמו, שהרי אין שום מציאות מחוץ לאלוקות; ומצד אחר יש בהם בחינה של ריבוי והגבלה שאינה באור הפשוט. וזהו סוד "אחדות הפשוט" שבה הכל אחד, ובכל זאת יש הבדלים וחילוקים, ואין בזה סתירה לאחדות כי ההבדלים הם בגילוי ולא בעצם.
ודע כי ההבדל בין עצמות לכלים הוא שורש ההבדל שבין הנסתר לנגלה, שבין הפנימיות לחיצוניות. העצמות — שהיא האור — היא הבחינה הנסתרת שאינה נתפסת ואינה מושגת. והכלים — שהם הצורה המיוחדת — הם הבחינה הנגלית שאפשר להשיגה ולהבינה. ועל כן כשאנו לומדים קבלה, אנו לומדים בעיקר את סדר הכלים ויחסיהם, כי העצמות עצמה נעלמה מכל תפיסה.
ויש בזה עניין נפלא לעבודת ה': כי כשם שהספירות בנויות מעצמות וכלים, כך עבודת האדם בנויה מפנימיות וחיצוניות. החיצוניות היא מעשה המצוה — הכלי; והפנימיות היא הכוונה והדבקות — האור. ומי שמקיים מצוה בלא כוונה יש לו כלי בלא אור, ומי שמכוון בלא מעשה יש לו אור בלא כלי, ורק מי שמחבר מעשה עם כוונה יש לו שלמות של אור וכלי כאחד.
ונמצא שהבנת היחס שבין עצמות לכלים היא מפתח להבנת כל סדר ההשתלשלות, כי בכל מקום ובכל דרגה ישנו יחס זה של אור וכלי, פנימיות וחיצוניות, נסתר ונגלה. ומן הכתר עד המלכות, ומן האצילות עד העשייה, הכל בנוי על יסוד זה, ואין לך מקום פנוי ממנו.
ועל כן שער זה הוא שער יסוד לכל הבא אחריו, ומי שיבין אותו היטב ימצא שכל שאר השערים מתבארים על פיו, כי כל עניין בקבלה סובב סביב היחס שבין האור לכלי ובין העצמות להתלבשותה.