אמר רבי נחוניא בן הקנה: פסוק אחד אומר "ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים" (איוב לז, כא), ופסוק אחד אומר "ישת חשך סתרו" (תהלים יח, יב), ופסוק אחד אומר "ענן וערפל סביביו" (תהלים צז, ב). כיצד יתקיימו שלושת הפסוקים? בא פסוק שלישי והכריע ביניהם: "גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה" (תהלים קלט, יב). למדנו שלפני הקדוש ברוך הוא אין הבדל בין אור לחשך, כי הכל אחד לפניו.
אמר רבי ברכיה: מאי דכתיב "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"? משל למלך שרצה לנטוע גן. מה עשה? חפר מעיין וזרמו ממנו מים חיים, ואחר כך נטע את הגן. כך הקדוש ברוך הוא — ברא תחילה את האור, שהוא המעיין העליון, ומאותו אור השקה את כל הבריאה כולה. וזהו שכתוב "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" — אור שכבר היה מוכן ועומד מקדמות הדורות, ועתה נגלה.
שאלו תלמידיו: מהו האור הזה? אמר להם: אור שקדם לבריאת העולם. משל לאדם שהיה לו אבן טובה והניחה בחיקו ולא הראה אותה לשום בריה. כשבנה את ביתו, הוציא אותה ושיבצה בראש המגדל, והאירה לכל סביבותיה. כך הקדוש ברוך הוא — האור הזה היה גנוז אצלו קודם שנברא העולם, וכשברא את העולם הוציאו והאיר בו.
ומה ראה לגנוז את האור? ראה שאין העולם ראוי להשתמש בו. משל למלך שהכין סעודה גדולה והניח על השולחן מן המאכלים המשובחים ביותר. אמר: אם אתן לאורחים מיד, יבזו אותם ולא ידעו ערכם. מה עשה? סילק את המשובחים שבהם וגנזם, והגיש להם מאכלים רגילים. כשגמרו לאכול והבינו חוכמת המלך, הוציא את הגנוזים ונתן להם. כך עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא את האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.
אמר רבי אמורא: מאי דכתיב "ויהי אור"? ולא כתיב "ויברא אור"? ללמדך שהאור הזה כבר היה קיים, שהקדוש ברוך הוא לא ברא אותו אלא גילה אותו. כביכול, נגלה ממקום שהיה מוסתר. וזהו סוד גדול — שכל הבריאה אינה יצירה מאין אלא גילוי מהעלם, והאור הראשון הוא שורש כל הגילויים כולם.
ולמה נקרא שמו "אור"? מפני שמאיר לכל הנבראים ומחיה אותם. כשם שאור השמש מאיר לעולם הזה ובלעדיו אין חיים, כך האור העליון מאיר לכל העולמות ובלעדיו אין קיום לשום דבר. אלא שאור השמש נראה לעין, ואילו האור העליון נראה רק לעין הלב — למי שמטהר את לבו ומזכך את נשמתו.
אמר רבי רחומאי: מנין שהאור הראשון משמש בעולם הזה? שנאמר "אור זרוע לצדיק" (תהלים צז, יא). ומה פירוש "זרוע"? שנזרע כזרע בתוך האדמה — נסתר ונגנז, אך בזמנו עתיד לצמוח ולעשות פרי. כך האור הראשון נזרע בתוך העולם, ובכל דור ודור הוא צומח מעט מעט בלבות הצדיקים.
שאלו: וכיצד יכול האדם לראות אור זה? אמר להם: על ידי התורה. שהתורה היא לבוש לאור הראשון, והלומד תורה לשמה זוכה להציץ דרך הלבוש אל האור הפנימי. וזהו שאמרו חכמים "כי נר מצוה ותורה אור" — המצוה היא הנר, כלי שמחזיק את האור, והתורה עצמה היא האור המאיר בתוכו.
אמר רבי נחוניא: שבעה אורות יש למעלה, ואלו הן — שבע מידות שהקדוש ברוך הוא מנהיג בהן את עולמו. וכולן כלולות באור אחד עליון, כשם שאור השמש אחד הוא ומתפצל לשבעה צבעים. וזהו רמז הכתוב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" — שבעת הימים הם שבע המידות, ולעתיד לבוא יאירו כולם באור שלם.
דבר אחר: "ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים" — "בהיר" בגימטריא ר"ז (217), רמז לרזי התורה הגנוזים באור הראשון. מי שזוכה לאור זה, זוכה לרזי עולם, ומבין דברים שנסתרו מעין כל חי. ואף על פי שאמרנו שנגנז, לא נגנז לגמרי — אלא מתגלה בטיפות טיפות לאותם שמטהרים עצמם ומכינים כלים לקבלו.