אמר רבי רחומאי: מהו שכתוב "בראשית"? למה התחילה התורה באות ב' ולא באות א'? אלא אות ב' פתוחה מצד אחד וסתומה משלושה צדדים — ללמדך שאין לך רשות לדרוש מה למעלה ומה למטה ומה לפנים, אלא מיום שנברא העולם ולהלן. וצורת הב' רומזת לבית — כשם שהבית פתוח לכניסה מצד אחד ומוגן משאר צדדיו, כך העולם הזה הוא בית שהקדוש ברוך הוא בנה ופתח לנו שער אחד להיכנס בו.
ולמה א' לא מתחילה? מפני שא' היא אחדות גמורה, ואין דרך להתחיל מן האחדות — שהאחדות קודמת לכל דבר ואין לה התחלה. ב' היא שנַיִם, ומן השנַיִם מתחילה הבריאה — שמים וארץ, אור וחשך, זכר ונקבה. אבל א' רומזת לאלופו של עולם, שהוא קודם לכל ואחרי הכל.
אמר רבי ברכיה: למה נקראת ג' "גימל"? שהיא גומלת חסד. צורתה כאדם שרץ לגמול חסד — רגלו נטויה לפנים, כאילו ממהר ללכת. וד' — דלה ואביונה, צורתה כאדם שפושט ידו לקבל. ג' פונה אל ד' לגמול עמה חסד, שכן דרכו של הקדוש ברוך הוא — הגומל מפנה פניו אל הנצרך.
שאלו: ומה סוד אות ה'? אמר להם: ה' — חמישה חומשי תורה. צורתה שלושה קווים: קו למעלה, קו מימין, וקו קטן משמאל שאינו מחובר. זהו סוד גדול — שיש דרך כניסה ודרך יציאה, ומי שיוצא מן הפתח הקטן אם רצה לחזור — יש לו פתח מלמעלה לשוב בתשובה. וזהו רמז לתשובה שנבראה קודם העולם.
אמר רבי אמורא: צורת אות ו' — קו ישר מלמעלה למטה. זהו עמוד שהעולם עומד עליו, והוא רומז לצדיק יסוד עולם. כשם שהעמוד מחבר בין הגג לרצפה, כך הצדיק מחבר בין העליונים לתחתונים. ומניינה ששה — כנגד ששת ימי הבריאה שכולם עומדים על יסוד אחד.
שאלו: ומהו סוד אות ז'? אמר להם: ז' — זהו יום השביעי, השבת. צורתה כתר על ראש ו' — שהשבת היא כתר על ששת ימי המעשה. ומנין שהשבת היא כתר? שנאמר "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו" — ברכה וקדושה, שהם כתר הכל.
אמר רבי נחוניא: כל אות ואות מכ"ב אותיות התורה היא כלי שהקדוש ברוך הוא ברא בו את עולמו. כשם שהאומן משתמש בכלים שונים ליצור את יצירתו, כך ברא הבורא את עולמו בכ"ב אותיות. ולא ככלים של בשר ודם שנשחקים ונבלים, אלא כלים חיים שכוחם עומד לעולם. בכל רגע ורגע האותיות ממשיכות לברוא ולחדש את הבריאה.
ולמה כ"ב ולא יותר ולא פחות? מפני שכ"ב הם שלוש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות: שלוש אמות כנגד אויר מים ואש שהם יסודות הבריאה, שבע כפולות כנגד שבעת כוכבי הלכת ושבעת ימי השבוע, ושתים עשרה פשוטות כנגד שנים עשר מזלות ושנים עשר חודשים. הכל מתוקן ומכוון בחכמה עליונה.
אמר רבי רחומאי: בוא וראה כוחן של אותיות — באות י' נברא העולם הבא, ובאות ה' נברא העולם הזה. ומנין? שנאמר "כי בי-ה ה' צור עולמים" (ישעיה כו, ד). י' היא הנקודה הראשונה, שממנה מתפשט הכל, והיא קטנה מכל האותיות ללמדך שמן הנקודה הקטנה ביותר יצא הכל — כי הגדולה האמיתית מתחילה מן הצמצום.
דבר אחר: כל אות הוא שם בפני עצמו, וכל שם הוא כוח בפני עצמו. כשאדם מוציא אות מפיו בקדושה ובכוונה, הוא מעורר את הכוח העליון הרמוז באות זו. ולפיכך היו הראשונים זהירים מאוד בהוצאת האותיות, ולא היו מוציאים מפיהם דבר בטל — כי ידעו שכל מילה היא מעשה, וכל אות היא בריאה.