אמר רבי נחוניא בן הקנה: מהו שכתוב "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט)? וכי עכשיו אינו אחד? אלא עכשיו — בעולם הזה — אין אנו יודעים לייחד שמו כראוי, מפני שאנו רואים טוב ורע, חסד ודין, שמחה ויגון, ונדמה לנו שיש פירוד. אבל לעתיד לבוא, כשתבוא הגאולה השלמה, יתגלה שהכל אחד, ושהחשך עצמו היה אור מכוסה.
שאלו: ומתי תבוא הגאולה? אמר להם: כשיושלמו כל התיקונים — כשכל הנשמות ישלימו את גלגוליהן, וכל הניצוצות יתבררו, וכל חלקי הבריאה יחזרו למקומם. משל לפאזל שחתיכותיו מפוזרות — כשתושם החתיכה האחרונה, תתגלה התמונה השלמה. כך הגאולה — כשהחתיכה האחרונה תיכנס למקומה, יתגלה אור ה' בשלמות.
אמר רבי ברכיה: ומהי הגאולה? אין הגאולה עניין פוליטי בלבד — שישראל יחזרו לארצם וייבנה המקדש. כל אלה הם סימנים חיצוניים לדבר פנימי עמוק יותר: הגאולה היא התגלות האור שנגנז מבראשית. אותו אור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים — עתיד להתגלות לכל העולם, ובאותה שעה "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
דבר אחר: שני משיחים יש — משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף מכין את הדרך ומתקן את הגשמיות — בניין הארץ, קיבוץ הגלויות, מלחמות ה'. ומשיח בן דוד משלים את התיקון הרוחני — בניין המקדש, גילוי הסודות, השראת שכינה. וכשיתחברו שניהם — זוהי הגאולה השלמה.
אמר רבי אמורא: ומהו סוד בית המקדש? בית המקדש הוא המקום שבו שמים וארץ מתחברים, שבו העליונים והתחתונים נפגשים. כשהיה בית המקדש קיים, השכינה היתה שורה בו בגלוי, והשפע היה יורד לעולם ישירות. כשחרב — כביכול עלתה השכינה והשפע יורד בדרכים עקיפות ומצומצמות. ולעתיד לבוא ייבנה בית מקדש שלישי שלא ייחרב לעולם.
שאלו: ומנין שתהיה תחיית המתים? אמר להם: מן הכתוב "יחיו מתיך נבלתי יקומון" (ישעיה כו, יט). ומהו סוד תחיית המתים? שהנשמות שהשלימו את תיקוניהן יחזרו לגופים מזוככים, ויחיו חיי עולם בלא מוות. כי המוות נכנס לעולם מפני חטא אדם הראשון — שאכל מעץ הדעת. וכשיתוקן החטא, יבוטל המוות, וישוב האדם לאכול מעץ החיים.
אמר רבי רחומאי: בימות המשיח יתגלו סודות התורה שהיו סתומים. מה שהיום נלמד ברמז, יילמד אז בגלוי. ומה שהיום מסתרי תורה, יהיה אז כפשט. והתורה עצמה תתחדש — לא שתשתנה חלילה, אלא שעינינו תיפקחנה לראות בה מה שלא ראינו. כעיוור שנתרפא ורואה לפתע את כל מה שהיה סביבו כל הזמן.
דבר אחר: הגאולה היא חזרה לגן עדן. אדם הראשון גורש מגן עדן, ותכלית כל ההיסטוריה היא לחזור לשם. אבל לא חזרה לאותו גן עדן — אלא לגן עדן גבוה יותר. כי מה שעבר האדם בדרך — החטאים, התשובה, היסורים, התיקונים — כל אלה הם חוויות שמעלות אותו למדרגה שלא היה בה גם לפני החטא. ולפיכך אמרו חכמים "במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד".
אמר רבי נחוניא: סימני הגאולה נרמזו בתורה ובנביאים, אך אין אנו יודעים את הזמנים. דבר אחד ידוע — שהגאולה תלויה בישראל. כשישראל שבים בתשובה, הגאולה מתקרבת. וכשעוסקים בתורה ובמצוות, הם ממהרים את בואה. ולפיכך אל יאמר אדם "מה אני ומה כוחי" — כי כל מצוה ומצוה שאדם עושה מקרבת את הגאולה כהרף עין.
כלל הדברים: הגאולה היא השלמת הבריאה. כל מה שנברא — נברא כדי להגיע אל הרגע שבו יתגלה אור ה' בשלמות, שבו ייפסק כל סבל ותבטל כל רעה, ושבו ידעו הכל מקטן ועד גדול את ה'. זהו "סוף מעשה במחשבה תחילה" — שהמטרה שהיתה בתחילת המחשבה, תתגשם בסוף המעשה. ועד שנגיע לשם, כל יום ויום הוא הזדמנות, כל נשמה היא שליחות, וכל מצוה היא אבן בבניין הגאולה. יהי רצון שנזכה לראות בגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.