שער הגלגולים

דע, כי אחר שתיקן האדם את נפשו כראוי, זוכה לקבל את בחינת הרוח. והרוח היא מדרגה גבוהה מן הנפש, השייכת לעולם היצירה. ותיקון הרוח הוא בעיקר על ידי תיקון המידות, כי הרוח היא מקור כוחות הרגש והמידות שבאדם.

וביאר מורי האר״י ז״ל, כי כשם שתיקון הנפש הוא בעולם העשיה ובמצוות המעשיות, כך תיקון הרוח הוא בעולם היצירה ובתיקון המידות. וששת ימי המעשה הם כנגד שש מידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, וכל יום האדם מתקן את המידה הכנגדו.

ודע, כי תיקון המידות הוא עבודה עמוקה יותר מקיום המצוות המעשיות, כי המידות הן כוחות פנימיים בנפש האדם ושינויים קשה מאוד. ולכן אמרו חז״ל "איזהו גיבור — הכובש את יצרו", כי גבורה אמיתית היא השליטה על המידות והכוחות הפנימיים.

ואמר מורי ז״ל, כי מי שתיקן את נפשו אך פגם ברוח, מתגלגל כדי לתקן את הרוח. ובגלגול זה עיקר עבודתו היא בתיקון המידות — לתקן את הכעס, את הגאווה, את הקנאה, את התאווה, ושאר המידות הרעות. ואם יתקן את כל מידותיו, ישלים את תיקון הרוח.

וצריך להבין, כי הרוח קשורה לעולם היצירה שהוא עולם המלאכים. ולכן כאשר האדם מתקן את מידותיו, הוא מתקן גם את המלאכים הקשורים לנשמתו. כי בכל מצווה שעושה האדם, נברא מלאך טוב, ובכל עבירה, נברא מלאך רע, חס ושלום. ותיקון המידות הוא תיקון של עולם המלאכים כולו.

ודע עוד, כי הרוח היא בחינת קול, כמו שהנפש היא בחינת מעשה והנשמה היא בחינת מחשבה. ולכן תיקון הרוח קשור גם לדיבור — שידבר דברי תורה ותפילה, ויזהר מלשון הרע ורכילות ודיבורים בטלים, כי כל אלה פוגמים ברוח.

וביאר מורי ז״ל, כי שבע מידות עיקריות יש לתקן: מידת החסד — שיהיה נדיב וגומל חסדים. מידת הגבורה — שישתמש בכוחו לטובה ויכבוש את יצרו. מידת התפארת — שיאזן בין חסד לגבורה ויתנהג ביושר. מידת הנצח — שיהיה עקבי ומתמיד בעבודת ה׳. מידת ההוד — שיהיה ענוותן ומודה על האמת. מידת היסוד — שישמור את בריתו בקדושה. ומידת המלכות — שינהיג את עצמו בשלמות.

והנה כאשר האדם מתקן את מידותיו, הרוח שלו מאירה ומתעלה, והוא זוכה להשראת שכינה ולרוח הקודש. כי הרוח המתוקנת היא כלי ראוי לקבל את האור העליון, ועליה אמר הכתוב "רוח ה׳ דברה בי ומלתו על לשוני".

וזהו סוד מה שאמרו חז״ל "דרך ארץ קדמה לתורה" — שתיקון המידות הוא הכנה הכרחית לתורה, כי בלא מידות מתוקנות אין האדם יכול לקבל את אור התורה כראוי. ולכן תיקון הרוח — שהיא מקור המידות — הוא שלב חיוני בעליית הנשמה במדרגות הקדושה.