והנה מה שנתבאר באהבה מסותרת שהיא ירושה מאבותינו, צריך ביאור: מהי ירושה זו ומהיכן היא באה? הענין הוא שאברהם אבינו עליו השלום גילה את האהבה לה׳ בעולם, ואהבה זו נחקקה בנשמות זרעו לעד.
כי אברהם אבינו עמד בעשרה ניסיונות ובכולם עמד, ובכל ניסיון גילה מדרגה חדשה באהבת ה׳. ואהבה זו לא נשארה אצלו בלבד, אלא ירדה לדורות — שכל צאצאי אברהם יורשים את כוח האהבה שלו.
וכן יצחק אבינו עליו השלום, שנעקד על גבי המזבח ומסר נפשו לה׳ — כוח מסירות הנפש שלו נחקק בנשמות ישראל לדורות. ויעקב אבינו, שעבד את ה׳ בתורה ובתפילה כל ימיו — כוח התמדתו נחקק בזרעו.
וזהו שנקראו ישראל "בני אברהם יצחק ויעקב" — לא רק מצד הייחוס הגופני, אלא מצד הירושה הרוחנית. שכוחות הנפש של האבות עוברים לבנים ולבני בנים עד סוף כל הדורות.
ולכן כל יהודי, אפילו מי שגדל ברחוק מן הקדושה ולא למד תורה מעולם — יש בו ניצוץ של אהבת ה׳ מירושת אברהם, ניצוץ של מסירות נפש מירושת יצחק, וניצוץ של התמדה בעבודת ה׳ מירושת יעקב. ניצוצות אלו חבויים בנפשו, ובכוח התעוררות מתאימה הם מתגלים.
וזהו שכתוב "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו" — שאמרו חז"ל על תינוקות של בית רבן. כי בכל ילד יהודי, גם בקטנותו, יש נשמה קדושה עם כל הכוחות שנתבארו, ורק צריך לגדלו ולחנכו כדי שיתגלו.
ומעלת ירושת אבות שאינה תלויה בזכות האדם עצמו: גם מי שחטא ופגם, ירושת אבות קיימת בו. וזהו כוח התשובה — שבכל רגע יכול האדם לשוב ולהתעורר, כי הכוחות הפנימיים לא אבדו אלא רק נסתרו.
ועל כן אמרו חז"ל: "זכות אבות לא תמה" — שהזכות שצברו אבותינו אינה נגמרת לעולם, אלא היא מעין שאינו פוסק, שמשפיע כוח וחיות לכל הדורות. וכל יהודי יכול לשאוב מן המעיין הזה בכל עת.
ומסקנת הענין: שירושת אבות היא נכס עצום שנתן לנו הקב"ה, ועלינו להשתמש בו. כשאדם מרגיש חלש בעבודתו, יזכור שבנפשו חבויים כוחות של אברהם יצחק ויעקב, וכוחות אלו יכולים להתעורר ולתת לו כוח חדש.