ואחר שנתבאר ענין תשובה תתאה, יש לבאר ענין תשובה עילאה (תשובה עליונה) שהיא מדרגה נעלית יותר. תשובה עילאה אינה תשובה על חטאים דווקא, אלא תשובה על עצם הריחוק מה׳ — גם כשלא חטא.
וביאור הדבר: תשובה תתאה מתקנת את הפגמים שנגרמו על ידי חטאים, ומחזירה את האדם למצבו שלפני החטא. אבל תשובה עילאה מעלה את האדם למדרגה חדשה שלא היה בה מעולם — למדרגה של דביקות עליונה באור אין סוף.
ומקור תשובה עילאה הוא בספירת הבינה, שנקראת "תשובה עילאה" בזוהר הקדוש. כי הבינה היא "אם הבנים", ומשם נמשכת ההשגה העמוקה של אחדות ה׳ שמביאה לביטול גמור לפניו.
וזהו שנאמר "ושבת עד ה׳ אלהיך" — "עד" ולא "אל", כלומר שהתשובה מגיעה עד למקום העליון ביותר. ובתשובה עילאה, האדם אינו רק מתקן את חטאיו אלא שב אל מקורו הראשון באלוקות.
ומתי עושים תשובה עילאה? בכל עת שהאדם מרגיש תשוקה לדביקות עליונה ורוצה לעלות מעל מדרגתו הנוכחית. ובפרט ביום הכיפורים, שהוא יום תשובה עילאה, שבו כל ישראל עולים למדרגות גבוהות.
וענין תשובה עילאה קשור למה שנתבאר לעיל בענין שתי הנפשות: שתשובה תתאה מתקנת את הנפש הבהמית ומשעבדת אותה לנפש האלוקית, ואילו תשובה עילאה מעלה את הנפש האלוקית עצמה למדרגה גבוהה יותר.
ומכאן שתשובה עילאה שייכת גם לצדיקים גמורים שלא חטאו מעולם: כי תמיד אפשר לעלות עוד, ותמיד יש מדרגה גבוהה יותר להגיע אליה. וזהו שאמרו חז"ל שצדיקים אין להם מנוחה — שתמיד הולכים ועולים מחיל אל חיל.
והנה תשובה עילאה מתבטאת בשמחה גדולה ובהתלהבות עצומה בעבודת ה׳, כי האדם מרגיש שהוא מתקרב למקור החיים ואור האין סוף. ואין שמחה כשמחת התשובה העילאה.
ומסקנת הענין: שיש שתי מדרגות בתשובה — תתאה ועילאה. תתאה מתקנת, ועילאה מעלה. וכל אדם צריך שתיהן: תשובה תתאה על חטאיו, ותשובה עילאה על עצם ריחוקו ממדרגות גבוהות יותר.