ליקוטי אמרים · תניא

ועתה נבאר בפרטות ענין שתי מצוות חשובות — ציצית ותפילין — שהן דוגמאות מובהקות לכל מה שנתבאר בענין מצוות מעשיות שממשיכות אור אלוקי לעולם הזה.

מצות ציצית: כתיב "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה׳ ועשיתם אותם". הציצית היא תזכורת מתמדת לכל מצוות ה׳ — שכל מי שרואה את הציצית נזכר בחובתו לפני ה׳. וזהו כוחה של הציצית — שממשיכה זכירה ויראה לכל היום.

ועל פי פנימיות התורה, הציצית ממשיכה אור מקיף מן העולמות העליונים. של"ב חוטי הציצית הם כנגד ל"ב נתיבות חכמה, והקשרים והכריכות ממשיכים את האור דרך כל המדרגות עד שמגיע לעולם הזה.

ומצות תפילין: תפילין של ראש כנגד המוח — ותפילין של יד כנגד הלב. וכשהאדם מניח תפילין, הוא ממשיך אור אלוקי למוחו וללבו, ובכך משעבד את שכלו ומדותיו לעבודת ה׳.

ובפרשיות שבתפילין יש ארבע פרשיות: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע — שבהן כלולים ענייני אחדות ה׳, יציאת מצרים, אהבת ה׳ ושמירת המצוות. וכשהאדם מניח תפילין, כל ענינים אלו נמשכים אליו.

והנה שתי מצוות אלו — ציצית ותפילין — מדגימות את הכלל: שעל ידי חפצים גשמיים פשוטים (צמר, עור) האדם ממשיך אור אלוקי עליון. וזהו פלא הפלאות — שדווקא בחומר הגשמי מתגלה האלוקות.

וכשהאדם מניח תפילין בכוונה, הוא מרגיש שהקב"ה כביכול מניח ראשו על מוחו ומחבק את זרועו. וזו הרגשה של קירבה ודבקות שאינה ניתנת לתיאור.

וכן בציצית: כשמתעטף בטלית ורואה את הציציות — מרגיש שהוא עטוף באור אלוקי מכל צדדיו, כמו ילד שאביו מחבקו ומגן עליו.

ומסקנת הענין: שציצית ותפילין הן דוגמאות נפלאות לכל המצוות — שעל ידי מעשים גשמיים פשוטים, האדם ממשיך אור עליון ועושה דירה לה׳ בתחתונים. וכל מצוה ומצוה פועלת באופן דומה, כל אחת לפי ענינה.