והנה כל מלחמת הבינוני עם יצרו היא מלחמה תמידית בלתי פוסקת. וצריך להבין כיצד יוכל האדם להלחם מלחמה כזו כל ימי חייו ולא ייעף ולא ייגע. אלא הענין הוא שהקב"ה נותן כוח לבינוני להלחם מלחמתו, כמאמר חז"ל: אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. ובכל רגע ורגע הקב"ה מחדש את כוחו של האדם להתגבר על יצרו.
וביאור ענין המלחמה: הנפש הבהמית רוצה למשוך את האדם לתאוות העולם הזה — לאכילה ושתייה לתענוגים גשמיים ולכבוד. והנפש האלוקית רוצה למשוך אותו לתורה ומצוות ולדבקות בה׳. ובכל רגע ורגע שתי הנפשות מושכות את האדם לכיוון שלהן, וזוהי המלחמה.
משל למה הדבר דומה? לשני מלכים הנלחמים על עיר קטנה. כל אחד רוצה לכבוש את העיר ולהמליך את עצמו עליה. העיר הקטנה היא גוף האדם, ושני המלכים הם הנפש האלוקית והנפש הבהמית. כל אחת רוצה לשלוט על הגוף ולהנהיגו על פי רצונה.
וכשם שבמלחמה בין שני מלכים הנצחון תלוי בכוח הצבא ובאסטרטגיה — כך במלחמת היצר הנצחון תלוי בכוח ההתבוננות ובאסטרטגיה של עבודת ה׳. כלומר ככל שהאדם מתבונן יותר בגדולת ה׳ ובחובתו, כך מתחזקת הנפש האלוקית ונחלשת הנפש הבהמית.
ועוד ענין חשוב: שהמלחמה אינה שווה בכל הזמנים. יש זמנים שהנפש הבהמית מתחזקת ויש זמנים שהנפש האלוקית מתחזקת. בשעת התפילה וקריאת שמע, כשהאדם מתבונן באהבת ה׳ ויראתו, הנפש האלוקית בעליונותה. ובשעה שעוסק בעסקי העולם הזה, הנפש הבהמית מתגברת.
וזהו שתיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע בכל יום פעמיים — בבוקר ובערב — כדי לקבל עליו עול מלכות שמים מחדש בכל יום. כי האדם צריך לחדש את קבלתו את עול מלכות שמים בכל יום שלא תהיה כמצות אנשים מלומדה.
ועוד יש לדעת כי המלחמה עצמה — ולא רק הנצחון — היא יקרה ונכבדת בעיני ה׳. כי כשהאדם נלחם עם יצרו, אף בשעה שנדמה לו שאינו מנצח, עצם המלחמה גורמת נחת רוח למעלה. וכמאמר הזוהר: אתערותא דלתתא מעוררת אתערותא דלעילא.
ולכן אל יתייאש הבינוני אם נופל לפעמים במחשבה ומרגיש שהנפש הבהמית מתגברת עליו. כי זוהי דרכה של מלחמה שלפעמים צד אחד מתגבר ולפעמים הצד השני. העיקר הוא שלא ייכנע ולא יפסיק להלחם.
וידע הבינוני כי כל מה שהמלחמה קשה יותר כך השכר גדול יותר. כי לפום צערא אגרא, וכאשר האדם מתגבר על יצר חזק הוא עולה למדרגה גבוהה יותר ממי שאין לו יצר חזק. וזהו יתרון הבינוני על המלאך.
ובזה יובן מאמר חז"ל: מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד בו. כי גם הבינוני שנלחם כל ימיו ביצרו הוא בבחינת בעל תשובה, ששב בכל רגע מן ההרהורים הרעים שעולים בו. ומעלתו גדולה שעושה מחושך לאור ומרע לטוב.