אמר רבי נחוניא בן הקנה: מפני מה ניתנו לישראל תרי"ג מצוות? כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים שבגוף האדם. רמ"ח מצוות עשה — כנגד רמ"ח אברים, שכל אבר מבקש מצוה אחת שהיא חיותו. ושס"ה מצוות לא תעשה — כנגד שס"ה גידים, שכל גיד צריך שמירה מדבר אחד שמזיק לו. ולפיכך כשאדם מקיים כל המצוות — כל גופו מואר באור עליון.
שאלו: ומה עושה המצוה למעלה? אמר להם: כל מצוה שאדם עושה למטה, מעוררת כוח עליון למעלה. משל לנר קטן שמדליקים אותו בחדר — אינו מאיר הרבה, אבל כשמצטרף לנרות רבים, כולם יחד מאירים כשמש. כך כל מצוה היא נר קטן, וכשמצטרפות כל המצוות — מאירות את כל העולמות.
אמר רבי ברכיה: ולמה ניתנו המצוות בצורה גשמית? ציצית מצמר, תפילין מעור, סוכה מעצים? מפני שכל דבר גשמי יש בו ניצוץ אלוהי שנפל לתוכו בשעת הבריאה. כשאדם לוקח דבר גשמי ועושה בו מצוה — הוא מעלה את הניצוץ ומחזיר אותו למקורו. וזהו "בירור הניצוצות" שאומרים המקובלים.
שאלו: ומהו סוד הציצית? אמר להם: שלושים ושתים חוטים יש בארבע כנפות — כנגד ל"ב נתיבות החכמה. וקשר ופתיל — כנגד קשירת העליונים בתחתונים. ותכלת שנדמית לים, וים נדמה לרקיע, ורקיע נדמה לכסא הכבוד — שמן הדבר הגשמי ביותר עולים מדרגה אחר מדרגה עד כסא הכבוד.
אמר רבי אמורא: ומהו סוד התפילין? ארבע פרשיות בבתים — כנגד ארבע אותיות שם ה'. תפילין של ראש כנגד החכמה, ותפילין של יד כנגד המלכות. כשאדם מניח תפילין, הוא ממשיך את אור שם ה' על ראשו ועל ידו — על מחשבתו ועל מעשיו. ולפיכך אמרו חכמים שהקדוש ברוך הוא עצמו כביכול מניח תפילין.
דבר אחר: כל מצוה ומצוה מכוונת כנגד ספירה מסוימת. מצוות של חסד — צדקה, גמילות חסדים, הכנסת אורחים — מעוררות את ספירת החסד. מצוות של דין — דיני ממונות, עדות, גבולות — מעוררות את ספירת הגבורה. ומצוות התורה עצמה — מעוררות את ספירת התפארת. ולפיכך המקיים מצוה אחת — כאילו מדליק נר בספירה אחת.
אמר רבי רחומאי: ומה בין מצוה שנעשית בכוונה למצוה שנעשית בלא כוונה? שתיהן פועלות, אלא שמצוה בכוונה — האור שלה עולה למעלה ויורד חזרה בשפע רב. ומצוה בלא כוונה — האור שלה עולה אבל אינו יורד בשפע מלא. משל לאדם ששולח מתנה למלך — אם שולח עם מכתב אישי, המלך שמח ומשיב לו כפליים. ואם שולח בלא מכתב — המלך מקבל, אבל אינו שמח כל כך.
שאלו: ומדוע יש מצוות שטעמן נסתר? אמר להם: מפני שאם היו כל הטעמים גלויים, היה אדם אומר — אקיים את אלה שטעמן מובן לי, ואת שאר לא אקיים. ומתוך שחלקן סתומות, לומד האדם לקיים את כולן מתוך אמונה ויראת שמים, ולא מתוך הבנה שכלית בלבד.
אמר רבי נחוניא: בוא וראה — כל המצוות כולן הן תיקון לאדם, תיקון לעולם, ותיקון למעלה. תיקון לאדם — שמזכך את נפשו ומטהר את מידותיו. תיקון לעולם — שמביא שפע וברכה. ותיקון למעלה — שמייחד את שם ה' ומחבר את הספירות. ואף על פי שהבורא אינו צריך תיקון חלילה, כביכול מחכה שישראל יתקנו מלמטה כדי שיוכל להשפיע מלמעלה.
כלל הדברים: אין המצוות חוקים שרירותיים אלא סודות עמוקים שכל אחד מהם פותח שער בעולמות העליונים. מי שמקיים מצוה בלא ידיעת סודה — כאדם שפותח דלת בלא שיודע מה מאחוריה. ומי שמקיים מצוה ויודע סודה — כאדם שפותח דלת ונכנס לטרקלין המלך. אשרי מי שזוכה לשניהם — למעשה ולכוונה.