אחר שביארנו את חובת ייחוד ה' בשער הראשון, ראוי שנבאר כיצד יגיע האדם להכרת גדולת הבורא וחכמתו, והדרך לכך היא ההתבוננות בבריאה ובחינת נפלאותיה. כי הבורא יתברך ברא את העולם בחכמה נפלאה, ושם בו סימנים ואותות המעידים על גדולתו ועל יכולתו, כדי שיתבונן האדם בהם ויכיר את בוראו.
והחובה להתבונן בבריאה היא חובה שכלית ותורנית כאחד. מדרך השכל — שהשכל מחייב שכל מי שקיבל טובה מזולתו, ישתדל להכיר את מיטיבו ולהודות לו. ומדרך הכתוב — שנאמר "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", ונאמר "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית". הרי שהתורה עצמה מצווה אותנו להתבונן במעשי הבורא ולהכיר מהם את חכמתו.
והבחינה הראשונה היא בחינת גוף האדם עצמו, שהוא העדות הקרובה ביותר לחכמת הבורא. שכן גוף האדם מורכב מאיברים רבים, כל אחד מהם נברא בצורה מיוחדת ומותאם לתפקיד מסוים, וכולם פועלים יחד בהרמוניה מופלאה. העין נבראה לראות, ויש בה שכבות וממברנות דקות המאפשרות לה לקלוט את האור ולהעביר את התמונה אל המוח. האוזן נבראה לשמוע, והיא בנויה במבנה מורכב המאפשר לה לקלוט את גלי הקול. הלב פועם בלא הרף ומזרים את הדם לכל חלקי הגוף, ואילו הריאות שואפות אויר ופולטות אותו בסדר קבוע.
ואם יתבונן האדם בפלאי גופו, ישתומם על חכמת הבורא שברא מערכת כה מורכבת ומושלמת. כי כל איבר ואיבר יש לו צורה מיוחדת, גודל מתאים ומיקום נכון, ואילו היה אחד מהם משתנה מעט ממה שהוא, היה הגוף כולו נפגם. ומי שיתבונן בכל זה ולא יכיר בחכמת הבורא, הרי הוא כעיוור ההולך בבית מלא אוצרות ואינו רואה מאומה.
והבחינה השנייה היא בחינת עולם החי — הבהמות, העופות, הדגים והרמשים. כל מין ומין נברא עם כלים ותכונות המתאימים לסביבת חייו: לדגים סנפירים לשחות, לעופות כנפיים לעוף, לבהמות רגליים לללכת. והפלא הגדול הוא שכל יצור יודע מטבעו כיצד למצוא את מזונו, כיצד לבנות את קינו, וכיצד להגן על עצמו מפני אויביו, אף שלא למד דברים אלה מאיש.
והבחינה השלישית היא בחינת עולם הצומח — העצים, הפרחים, העשבים והפירות. כי הבורא ברא מינים אין-ספור של צמחים, כל אחד עם צורה, טעם, ריח וצבע שונים, וכולם יונקים מאותה אדמה ושותים מאותם מים, ואף על פי כן כל אחד מוציא פרי לפי מינו. וזהו פלא גדול המעיד על חכמת הבורא שאין לה גבול.
והבחינה הרביעית היא בחינת הכוכבים והגלגלים, השמש והירח, ומהלכם הקבוע והמדויק. כי השמש זורחת ושוקעת בזמנים קבועים, העונות מתחלפות בסדר נפלא, והכוכבים נעים במסלולותיהם בדיוק מופלא, בלא שיסטה אחד מהם ממסלולו אפילו כמלוא נימה. וכל סדר מופלא זה מעיד על מסדר חכם ויכול שאין כמוהו.
והבחינה החמישית היא בחינת היסודות שמהם מורכב העולם — האש, הרוח, המים והעפר — וכיצד הבורא שילב ביניהם ויצר מהם את כל הנמצאים. כי יסודות אלה מנוגדים זה לזה בטבעם — האש חמה והמים קרים, הרוח קלה והעפר כבד — ואף על פי כן הבורא מחברם יחד ויוצר מהם את כל הנבראים בהרמוניה מופלאה.
ותכלית כל ההתבוננות הזאת היא שיגיע האדם מתוכה להכרת הבורא ולהודאה על חסדיו. כי מי שמתבונן בנפלאות הבריאה ורואה את החכמה האינסופית הטמונה בכל פרט ופרט, לא יוכל שלא להכיר בגדולת הבורא ולהודות לו על כל הטוב שגמל עמו. וזוהי המדרגה שאליה שואף שער הבחינה — שיהיה האדם תמיד פוקח עיניו ורואה את יד ה' בכל אשר סביבו.
ועל כן חובה על כל אדם בעל שכל להקדיש מזמנו להתבוננות בנפלאות הבריאה, ולא יעבור על פלאי הטבע כמי שאינו רואה. כי ההתבוננות הזאת היא שער לעבודת ה', וממנה יגיע האדם ליראה ולאהבה, לבטחון ולהכנעה, ולכל שאר מדרגות העבודה המבוארות בשערים הבאים.