חובות הלבבות

רבינו בחיי אבן פקודא

חובות הלבבות · רבינו בחיי

שער ז׳

שער התשובה

אחר שביארנו את מידת הכניעה, ראוי שנבאר את חובת התשובה, שהיא מן החובות הגדולות והחשובות ביותר המוטלות על לב האדם. כי אין אדם בעולם שאינו חוטא, כמו שנאמר "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ולפיכך התשובה היא צורך חיוני לכל אדם בכל זמן.

וענין התשובה הוא שיעזוב האדם את חטאו, ויתחרט על מה שעשה, ויקבל על עצמו שלא לשוב לחטא זה עוד. ושלושה דברים אלה הם תנאי התשובה: עזיבת החטא, החרטה, והקבלה על העתיד. ואם חיסר אחד מהם, אין תשובתו שלמה.

ויש לדעת כי התשובה אינה רק על חטאים גדולים וחמורים, אלא גם על חטאים קטנים ודקים, ואפילו על מחשבות רעות שלא יצאו לידי מעשה. כי הבורא יתברך דורש את הלב, ואפילו מחשבה רעה שעלתה בלב האדם צריכה תשובה ותיקון. וכל שכן שצריך לשוב על ביטול תורה ועל חוסר כוונה בתפילה ועל שאר חטאים שבין אדם למקום.

והחטאים מתחלקים לשלושה סוגים: חטאים שבין אדם למקום — כגון חילול שבת, אכילת מאכלות אסורים, ביטול תפילה; חטאים שבין אדם לחברו — כגון גזל, לשון הרע, הונאת דברים; וחטאים שבין אדם לעצמו — כגון הזנחת גופו, עצלות, מידות רעות. ולכל סוג יש דרכי תשובה מיוחדים.

בחטאים שבין אדם למקום, די בתשובה לפני ה' — בחרטה, בוידוי ובקבלה לעתיד. אבל בחטאים שבין אדם לחברו, אין התשובה מועילה עד שירצה את חברו ויפייסו ויחזיר לו את מה שגזל ממנו. כמו שאמרו חכמים "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". ולפיכך קשה התשובה על חטאים שבין אדם לחברו יותר מעל חטאים שבין אדם למקום.

ויש תנאים נוספים לתשובה שלמה: הראשון הוא שתהיה התשובה מהירה ולא תתעכב. כי מי שמעכב את תשובתו ואומר "מחר אשוב", שמא לא יגיע אותו מחר, ונמצא שהולך מן העולם עם חטאיו. וכבר אמרו חכמים "שוב יום אחד לפני מיתתך", ושאל התלמיד "וכי יודע אדם אימתי ימות?", אמר לו "כל שכן ישוב היום שמא ימות למחר". השני הוא שתהיה התשובה מתוך לב נשבר ורוח נמוכה, לא מתוך שגרה ורגילות.

והדרך לתשובה אמיתית מתחילה בהכרת החטא. כי רבים מבני האדם חוטאים ואינם מרגישים בחטאם, בין מפני שהורגלו בו ובין מפני שאינם יודעים שזה חטא. ולפיכך חובה על האדם לבדוק את מעשיו תמיד ולברר אילו מהם טובים ואילו רעים, ועל הרעים ישוב בתשובה.

ודע כי שערי התשובה לעולם אינם ננעלים, וה' יתברך מקבל את כל השבים אליו בלב שלם, כמו שנאמר "שובו אלי ואשובה אליכם". ואפילו מי שחטא חטאים רבים וחמורים, אם ישוב בתשובה שלמה — ה' יקבלו ויסלח לו. כי רחמי ה' אינם נפסקים, וחסדיו אינם תמים.

ומן הדברים המעכבים את התשובה הם: הגאווה — שהגאה אינו מודה בחטאו; ההרגל — שמי שהורגל בחטא קשה לו לעזבו; הסביבה — שמי שחבריו חוטאים קשה לו לפרוש מהם; והייאוש — שיש מי שחושב שחטאיו רבים מדי ואין לו תקנה. וכל אלה הם מכשולים שצריך להתגבר עליהם.

ולסיכום שער זה: התשובה היא חובה המוטלת על כל אדם, ואין אדם שאינו צריך לה. ועל האדם לשוב בתשובה מיד כשמכיר בחטאו, ולא לדחות את הדבר. ושערי התשובה פתוחים תמיד, וה' מקבל את כל השבים אליו, יהיו חטאיהם כאשר יהיו, ובלבד שתהיה תשובתם אמיתית ושלמה.