חובות הלבבות

רבינו בחיי אבן פקודא

חובות הלבבות · רבינו בחיי

שער ח׳

שער חשבון הנפש

אחר שביארנו את חובת התשובה, ראוי שנבאר את חובת חשבון הנפש, שהוא האמצעי החשוב ביותר לתשובה ולתיקון המידות. כי חשבון הנפש ענינו שהאדם בודק ובוחן את מעשיו, את מחשבותיו ואת הנהגתו באופן קבוע ומסודר, כדי לדעת היכן הוא עומד בעבודת ה' ומה עליו לתקן.

וענין חשבון הנפש הוא כענין חשבון הסוחר. כי הסוחר הנבון בודק בכל יום את ספרי חשבונותיו, כדי לדעת כמה הרוויח וכמה הפסיד, מה מצב עסקיו ולאן הם מובילים. ואם ימצא שהוא מפסיד, ישנה את דרכו ויתקן את עסקיו. וכך האדם צריך לנהוג עם נפשו — לבדוק בכל יום את מעשיו, לדעת כמה מצוות עשה וכמה עבירות עבר, ולתקן את הנצרך תיקון.

ויש כמה סוגי חשבון נפש שהאדם צריך לעשות: הסוג הראשון הוא חשבון על חסדי ה' אליו. שיתבונן האדם כמה טובות עשה עמו הבורא — שבראו, שנתן לו חיים, שנתן לו שכל, שזימן לו פרנסה, שנתן לו תורה ומצוות, ושאר כל הטובות — וישאל את עצמו האם הכיר בכל אלה מספיק והודה עליהם כראוי.

הסוג השני הוא חשבון על מצוותיו ועבירותיו. שיעבור האדם על מעשיו של אותו היום ויבדוק: האם התפלל בכוונה? האם למד תורה? האם נהג בחבריו כראוי? האם שמר את לשונו מדיבור אסור? האם לא בזבז את זמנו בדברים בטלים? ועל כל דבר שמוצא שלא עשה כראוי, יתחרט ויקבל על עצמו לתקן.

הסוג השלישי הוא חשבון על מידותיו ותכונותיו. שיבדוק האדם את מידותיו — האם הוא בעל כעס? האם הוא בעל קנאה? האם הוא בעל גאווה? האם הוא עצלן? — וישתדל לתקן כל מידה רעה שמוצא בעצמו. כי המידות הרעות הן שורש החטאים, ומי שמתקן את מידותיו ממילא מתמעטים חטאיו.

הסוג הרביעי הוא חשבון על ניצול הזמן. כי הזמן הוא הנכס היקר ביותר שנתן הבורא לאדם, וכל רגע שעובר לא ישוב עוד. ועל האדם לבדוק כיצד הוא מנצל את זמנו — האם הוא מקדיש מספיק זמן לתורה ולתפילה? האם הוא מבזבז זמן יקר בהבלים ובדברים בטלים? וכל רגע שבוזבז הוא הפסד שאי אפשר להחזירו.

והזמן המתאים ביותר לחשבון הנפש הוא בלילה, לפני השינה. כי אז האדם שקט ופנוי מטרדות, ויכול להתבונן במעשיו של אותו היום בלב שקט ובמנוחת הדעת. ויש שנוהגים לעשות חשבון נפש גם בערב שבת, בראש חודש, ובימים נוראים, אבל העיקר הוא שיהיה חשבון הנפש קבוע ומסודר, ולא מזדמן ואקראי.

ודע כי חשבון הנפש דורש אומץ ויושר עם עצמו. כי רבים מבני האדם נוטים להחניף לעצמם ולהסתיר מעצמם את חסרונותיהם, כי קשה להודות בכישלונות ובחולשות. אבל מי שרוצה באמת לעלות בעבודת ה', חייב להיות ישר עם עצמו ולהכיר בחסרונותיו, כי אי אפשר לתקן את מה שאין מכירים בו.

ומתוצאות חשבון הנפש הן: שהאדם מכיר את חסרונותיו ומתקנם, שהוא מכיר את חסדי ה' ומודה עליהם, שהוא עושה תשובה על חטאיו, ושהוא משפר את הנהגתו מיום ליום. כי מי שעושה חשבון נפש באופן קבוע, מתקדם בעבודת ה' בצעדים בטוחים, ואילו מי שאינו עושה חשבון נפש, עלול לעמוד במקומו ואף לרדת ממדרגתו.

ולסיכום שער זה: חשבון הנפש הוא כלי הכרחי לעבודת ה', ועל כל אדם לקבוע לו זמן קבוע לבדיקת מעשיו ומידותיו. כי כשם שהסוחר שאינו בודק את חשבונותיו עלול להפסיד את כל רכושו, כך האדם שאינו בודק את חשבון נפשו עלול להפסיד את חלקו בעולם הבא.