פרשת נח

נושאים מרכזיים

תוכן הפרשה

פרשת נח פותחת בעולם שנשחת עד היסוד — "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" — ובאיש יחיד שמצא חן בעיני ה׳. נח, "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו", מצטווה לבנות תיבה מעצי גופר, ובונה אותה שלושים שנה לעיני דור שלעג לו. בצו ה׳ נאספים אל התיבה שניים שניים מכל בשר, ובי״ז בחשוון נבקעים מעיינות תהום וארובות השמים נפתחות לארבעים יום ולילה. כאשר שוככים המים, היונה שבה אל התיבה ובפיה "עֲלֵה־זַיִת טָרָף" — בשורת חיים מתחדשים. ה׳ מברך את נח ובניו, כורת ברית עולם וקובע את הקשת בענן לאות שלא יחזור המבול. אך הצדיק יורד מן ההר אל האדמה, נוטע כרם, שותה ומשתכר, וחם חוטא בכבוד אביו. הדור החדש קם ומבקש "וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם" במגדל שראשו בשמים, וה׳ בולל את שפתם ומפיץ את שבעים האומות על פני כל הארץ. הפרשה נחתמת בשקט — בתולדות שם המובילות צעד אחר צעד אל אברם, ניצוץ חדש של תיקון.

בקצרה: עולם מושחת נמחה במבול, תיבה ניצלת, קשת נכרתת — ובבל מפזרת את האנושות לשבעים לשונות.

חלוקת העליות

1. ראשון — נח איש צדיק וציווי בניית התיבה (ו׳, ט׳–כ״ב)
2. שני — הכניסה לתיבה והתחלת המבול (ז׳, א׳–ט״ז)
3. שלישי — המבול בשיאו (ז׳, י״ז–ח׳, י״ד)
4. רביעי — היציאה מהתיבה וקרבן נח (ח׳, ט״ו–ט׳, ז׳)
5. חמישי — ברית הקשת (ט׳, ח׳–י״ז)
6. שישי — בני נח ומגדל בבל (ט׳, י״ח–י״א, ט׳)
7. שביעי — תולדות שם עד אברהם (י״א, י׳–ל״ב)

רגעי שיא בפרשה

• "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" — דור המבול שהשחית דרכו על האדמה
• "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים" — ומחלוקת רש"י האם גדול הוא רק בדורותיו או אף בדורות אחרים
• שלושים שנה בונה נח את התיבה לעיני דור לועג — קריאה אחרונה לתשובה
• "שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה" — נס התכנסות כל החי אל תיבה אחת
• "נִבְקְעוּ כָּל־מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ" — ארבעים יום ולילה של מחיקה
• "וְהִנֵּה עֲלֵה־זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" — היונה מבשרת על עולם מתחדש
• "אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן" — ברית עולם שלא יחזור המבול
• "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם" — נפילת הצדיק ובושתו
• חטא חם בכבוד אביו — וקללת כנען לדורותיו
• "הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" — מרד אנושות שהתאחדה כנגד בוראה
• "וַיָּפֶץ ה׳ אֹתָם מִשָּׁם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ" — לידת שבעים הלשונות והעמים
• תולדות שם — חוט דק המוליך אל אברם אבינו, ראשית התיקון

פסוקים מרכזיים

מסר מרכזי

דמותו של נח עומדת בלב מחלוקת גדולה שהעלה רש"י: יש דורשים אותו לשבח — צדיק היה בדור רשע, וקל וחומר בדור של צדיקים; ויש דורשים אותו לגנאי — רק ביחס לדורו היה צדיק, ובדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. ההבדל נעוץ בשאלה עמוקה: האם הצדיק מסתפק בהצלת עצמו וביתו, או שהוא יוצא להתפלל על דורו ולהחזירו בתשובה? נח בונה תיבה שלושים שנה אך אינו מתריס בשמי שמים כאברהם בסדום. הקשת שנכרתה אחרי המבול מלמדת שה׳ נשבע על הצד שלו — אך האדם נתבע להשלים את הברית במעשיו. נפילת נח בכרם ומיד אחריה מגדל בבל מוכיחות שחורבן ובנייה אינם מספיקים; דרוש אדם שלא רק ינצל מהחטא אלא ילחם בו. בסוף הפרשה בוקע חוט של אור — תולדות שם מובילות אל אברם, שיהפוך את הברית הפסיבית של נח לברית פעילה של "לֶךְ־לְךָ", ויפתח את תיקונו האמיתי של העולם.