פרשת וישלח

נושאים מרכזיים

תוכן הפרשה

הפרשה פותחת בחרדה — יעקב שומע שעשו בא לקראתו בארבע מאות איש, והוא נערך בשלושה מהלכים: דורון, תפילה ומלחמה. תפילתו נושבת כרוח קרועה — ׳קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ׳. בלילה, על מעבר יבוק, ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר׳ — ורש״י מבאר שהוא שרו של עשו. הירך נפגעת, אך הברכה נחטפת: ׳לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל׳. לבוקר הפגישה ׳וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ׳ — ועל המילה ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ׳ נקודות, שחז״ל דרשו עליהן שני פנים. המשפחה מתיישבת בשכם, ומעשה דינה פורץ כרעם; שמעון ולוי עונים בחרב אחרי ברית־מילה מזויפת. בדרך אפרתה רחל נפטרת בלידת בנימין, ׳וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל־קְבֻרָתָהּ׳. ראובן מבלבל יצועי אביו, יצחק נאסף אל עמיו בן מאה ושמונים שנה, והפרשה חותמת ברשימת תולדות עשו — אלופי אדום שמכינים את במת ההיסטוריה שממול.

בקצרה: יעקב נאבק עם המלאך ונעשה ישראל, פוגש את עשו, מאבד את רחל, ורואה את בית אביו מתגבש לעם.

חלוקת העליות

1. ראשון — יעקב מתכונן לפגישת עשו (ל״ב, ד׳–י״ג)
2. שני — המנחה לעשו והמאבק (ל״ב, י״ד–ל׳)
3. שלישי — פגישת יעקב ועשו (ל״ג, א׳–י״ז)
4. רביעי — מעשה דינה (ל״ג, י״ח–ל״ד, כ״ט)
5. חמישי — יעקב בבית אל, מות רחל (ל״ה, א׳–כ״א)
6. שישי — לידת בנימין ומות רחל (ל״ה, כ״ב–כ״ט)
7. שביעי — תולדות עשו (ל״ו, א׳–מ״ג)

רגעי שיא בפרשה

• ההיערכות המשולשת — דורון, תפילה ומלחמה — ׳וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ׳
• תפילת הקטנות — ׳קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת׳ נשמעת כלחש על המים
• המעבר הבודד ביבוק — ׳וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר׳
• המכה בכף הירך — ׳וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ׳ — וצליעה שתישאר לדורות
• הברכה הנחטפת — ׳לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׳
• הפגישה החרדה — ׳וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ׳ — והנקודות שמעל ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ׳
• מעשה דינה בשכם — עינוי, מיקוח ומרמה — ׳וַיִּקְחוּ שְׁנֵי־בְנֵי־יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי… אִישׁ חַרְבּוֹ׳
• מות רחל בדרך — ׳וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם׳, והמצבה על הקבר
• מעשה ראובן בבלהה — ׳וַיִּשְׁכַּב אֶת־בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו׳, וחומרת האב השותקת
• פטירת יצחק — ׳וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת… זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים׳ — ועשו ויעקב קוברים יחד
• אלופי אדום — רשימה ארוכה של מלכים ׳לִפְנֵי מְלָךְ־מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳

פסוקים מרכזיים

מסר מרכזי

חז״ל במדרש תנחומא למדו מפרשתנו ש׳מעשה אבות סימן לבנים׳ — שלושת המהלכים של יעקב מול עשו הם הדרך שבה ישראל יעמוד מול כל אומה לאורך הגלות. הרמב״ן מדגיש שהתורה כתבה זאת ׳להודיענו שהצלת הצדיק אינה בכח אלא ברוח׳, ולכן ׳קָטֹנְתִּי׳ קודמת לדורון ולמלחמה. המאבק בלילה, מפרש רש״י, הוא עם שרו של עשו, ויעקב יוצא ממנו פצוע אך מבורך — כי כל מי שרוצה להיות ישראל חייב לקבל שם חדש מתוך חושך. הזוהר רואה ברחל את שכינת ישראל הבוכה על בניה בדרך, וקבורתה באפרתה הכנה לדורות של גלות וגאולה. על ׳וַיִּשָּׁקֵהוּ׳ בנקודות דרשו שיש מי שקורא בלב שלם ויש מי שקורא בלב חלוק — ואהבה־שנאה זו תלווה את ההיסטוריה. וחתימת הפרשה באלופי אדום, ׳לפני מלך־מלך לבני ישראל׳, מלמדת שהעולם הזה מקדים במלכות — אך צליעת האב היא גם ההבטחה שעוד יעלה השחר.