פרשת וארא

נושאים מרכזיים

תוכן הפרשה

פרשת וארא נפתחת בהתגלות חדשה — "וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּי וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". רש״י מבאר: האבות הכירו את ה׳ כמקיים הבטחות מעומעמות, ועתה ייגלה בשם המפורש כמקיים ברית בפועל. מיד נאמרות ארבע לשונות הגאולה — "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם... וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם... וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" — כנגדן תיקנו חכמים ארבע כוסות בליל הסדר. אך העם שבור מכדי לשמוע — "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". משה מתנצל "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה", ואהרן ממונה להיות פיו. מטה אהרן נהפך לנחש ובולע את מטות החרטומים — פתיחת המלחמה. ואז מתחילות שבע המכות — דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד — שוברות שיטתית את אלילי מצרים, את הנילוס, את השדה, את העור ואת השמים. פרעה מקשה ומרכך ומקשה שוב, ומצרים כורעת.

בקצרה: ה׳ נגלה למשה בשם המפורש, ארבע לשונות גאולה נאמרות, ושבע מכות מפרקות את מצרים איבר איבר.

חלוקת העליות

1. ראשון — ארבע לשונות של גאולה (ו׳, ב׳–י״ג)
2. שני — ייחוס משה ואהרן (ו׳, י״ד–כ״ח)
3. שלישי — משה ואהרן לפני פרעה (ו׳, כ״ט–ז׳, ז׳)
4. רביעי — מכות דם וצפרדע (ז׳, ח׳–ח׳, ט״ו)
5. חמישי — מכות כינים וערוב (ח׳, ט״ז–ט׳, ז׳)
6. שישי — מכת דבר, שחין, וברד (ט׳, ח׳–כ״ו)
7. שביעי — סוף מכת ברד (ט׳, כ״ז–ל״ה)

רגעי שיא בפרשה

• "וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם... וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" — רובד חדש של התגלות
• "וְהוֹצֵאתִי... וְהִצַּלְתִּי... וְגָאַלְתִּי... וְלָקַחְתִּי" — ארבע לשונות, ארבע כוסות
• "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" — עם שבור לשמוע בשורה
• משה מתנצל — "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" — ואהרן ממונה לפיו
• מטה אהרן הופך לתנין ובולע את מטות החרטומים — פתיחת המערכה
• דם — הנילוס, אל מצרים, נהפך לדם והדגה מתה
• צפרדעים עולות "בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ... וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ"
• כינים — והחרטומים נכשלים ומודים "אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא"
• ערוב חיות טורפות — "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת־אֶרֶץ גֹּשֶׁן"
• דבר כבד הורג את מקנה מצרים — ומקנה ישראל לא מת אחד
• שחין פורח אבעבועות על אדם ובהמה — והחרטומים עצמם לוקים
• ברד ואש — "אֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" — השמים קורסים

פסוקים מרכזיים

מסר מרכזי

רש״י בפתיחת הפרשה מצייר את ההבדל בין האבות לדור יוצאי מצרים — האבות קיבלו הבטחות והאמינו, הדור הזה יראה את ה׳ מקיים אותן לעיניו. ארבע לשונות הגאולה, שעליהן תיקנו חז״ל את ארבע הכוסות (ירושלמי פסחים י׳, א׳), אינן נרדפות — הרמב״ן מלמד שכל לשון מפרקת רובד אחר של שעבוד: "וְהוֹצֵאתִי" מן הסבל, "וְהִצַּלְתִּי" מן העבדות, "וְגָאַלְתִּי" ביד חזקה, "וְלָקַחְתִּי" לזהות חדשה של עם ה׳. אך עם שקוצר רוחו נשבר מעבודה קשה אינו מסוגל לשמוע בשורה, והגאולה פותחת דווקא במכות הפונות לא רק אל פרעה אלא אל ישראל עצמם — להראות שאלילי מצרים אפס. המדרש (שמות רבה ט׳) מונה כיצד כל מכה מפרקת אל אחר: הנילוס, הצפרדע המקודשת, האדמה, עד שגם החרטומים נאלצים להודות. והרמב״ם (הלכות תשובה ו׳, ג׳) עומד על הכבדת הלב — פרעה בחר ברשעו עד שניטלה ממנו הבחירה, וכל מכה היא גם מבחן וגם תוצאה של הכרעה שכבר נגמרה.